רציתי לשתף אתכם בשיר שכתבתי בנעורי, על הדלקת נרות שבת טרם עלייה לרכבת ההשמדה באירופה.

הנרות האחרונים

שני נרות אחרונים של שבת המלכה

מפיצים נוגה רך ומתוק

ולידם עומדת אישה יהודייה

ותפילה היא תישא לרחוק

עוד מעט ויבואו לכאן המרצחים

וידם מגואלת בדם

בדמם של ששת מליון היהודים

בדם הקדוש, הנידם

ותישא האישה תפילתה הזכה

תפילה מליבה אל האל

קדש נא את זאת השבת, המלכה

ויזכרוה בני ישראל

ותביט האישה למראה התמים

מבט אחרון אל הנר

בטרם תעלה אל רכבת הדמים

תלך, ולא תשוב יותר...

שבת שלום

תמי.