פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת כי תשא ספר שמות פרק ל' פסוק י"א - פרק ל"ד.

חופש הבחירה וחירות הרוח.

חופש הבחירה

   שמות לב (טו) וַיִּפֶן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים: (טז) וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת: במשנה מסכת אבות פרק ו ב' אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם, וְאוֹמֵר וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה... ורבי יהודה הלוי ממשיך בשירו עבדי הזמן "עַבְדֵי זְמָן עֲבְדֵי עֲבַדִים הֵם – עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי: עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל‑ אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ  "חֶלְקִי אֲדֹניָ!" אָמְרָה נַפְשִׁי.

   האדם החופשי על פי מאמרים אלו הוא זה שיש לו תורת חיים, כלומר מסגרת מעוצבת של מצוות עשה ועל תעשה כדי לשרוד, להיות מאושר ולהיות מוסרי. מסגרת זו מעוצבת על ידי רכישת ידע קודם מאבות אבותינו, ידע חדש שנצבר מניסיון אישי והסקת מסקנות. כך גם טוען הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ה' הלכות א-ב. "אל יעבור במחשבתך... שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן! אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק או רשע, חכם או סכל, רחמן או אכזרי, כילי או שוע. וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזו דרך שירצה, כמו שנאמר: 'מפי עליון לא תצא הרעות והטוב' (איכה ג' לח')." כלומר החופש הוא חופש הבחירה בתורת החיים שלך.

חירות הרוח

   רעיון נוסף של תחושת החופש של האדם הוא רעיון חירות הרוח. אנטולי שרנסקי אמר לשופט לפני שנגזר דינו להישלח לסיביר. "אתה השופט חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שיגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה משועבד, כיון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי! אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית. כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. לך השופט, קבעו מראש מה לומר! גופך אומנם משוחרר. אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה וכמה..."

   גם הרב קוק במאמר הראיה אומר לנו דברים דומים: "...ההבדל שבין העבד ובן החורין, איננו רק הבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר, וזה הוא בלתי משועבד. אנו יכולים למצוא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות, ולהפך, בן חורין שרוחו היא רוח של עבד... החירות היא הנאמנות אל העצמיות, לתכונה הפנימית, לתכונה הנפשית של צלם אלוקים אשר בקרבו, ובחופש זה אפשר להרגיש את החיים בתור חיים מגמתיים שווים את ערכם. מה שאין כן בבעל הרוח של עבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו – פנימיים ועצמיים, אלא במה שהוא טוב ויפה אצל האחר."

ולסיכום חירות במובן של השתחררות.

   בויקרא רבה פרשת י"ח מספרים לנו על שלושה סוגי חופש, א. החופש מפחד המוות, ב. החופש מפחד הייסורין שעבורי הן ייסורי הריקנות וחוסר הטעם ג. והחופש מעול החוקים החברתיים והפחד מהבדידות. ואנו נותרים חופשיים לקבל על עצמנו עול תורה ומצוות... ונאמר: והלוחות מעשה אלוהים והמכתב מכתב אלוהים חָרוּת על הלוחות אל תקרי חָרוּת אלא חֵרוּת. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן: רבי יהודה אומר: חֵרוּת מן מלאך המוות. רבי נחמיה אומר: חֵרוּת מן המלכויות.  ורבנן אמרי חֵרוּת מן הייסורין.

שבוע טוב

יששכר