פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת תרומה ספר שמות פרקים כ"ה-כ"ז פסוק י"ט.   

ודיברתי איתך מעל הכפרת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות.

   על ארון הברית שבו לוחות הברית, שני כרובים. הכרובים פורשי כנפיים למעלה, מכסים על הכפורת שסוגרת על לוחות הברית, ופניהם איש אל אחיו. שמות פרק כה (טז) וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ: (יז) וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ: (יח) וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת: (יט) וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו: (כ) וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכֲכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים: (כא) וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ:

   מבין שני הכרובים אנו שומעים את קול אלוהים הדובר אל האדם. שמות פרק כ"ה (כב) וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: ספר במדבר פרק ז (פט) וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו:

   האם אין במראה זה אות ועדות לאפשרות לשמוע את קול השכינה דרך מערכות יחסים משמעותיות עם האחר? רבינו בחיי בן יוסף אִבְּן פַּקוּדָה  פילוסוף ודיין יהודי שחיי בתחילת המאה ה12 בספרד בתקופת תור הזהב. עמודים רבים הקדיש לתיאור הכרובים והביא דברים רבים על דעתו ועל דעתם בהקשר של ההקבלה בין מראה הכרובים ליחסים הבין אישיים משמעותיים.  

   א. "...הכרובים במקדש ובמשכן מופת ועדות למציאות מלאכים... לפי שהמלאכים הם המשפיעים כח השכל ומשימים הדבור בפי הנביאים במצות השם יתברך, שאלמלא כן אין נבואה ואם אין נבואה אין תורה... נשאל את עצמנו: מי הם המלאכים שלנו? האישה הנאמנה, הבעל המסור, הילדים הצומחים, האיש הטוב, המורה שכיוון את דרכינו, הרופא המציל נפש?

   ב. "...שנים כרובים זכר ונקבה היו להודיע כמה ישראל חביבין לפני הקב"ה כחבת זכר ונקבה, וכן דרשו רז"ל במסכת יומא... אמר רב קטינא בשעה שישראל עולים לרגל היו מגלים להם את הפרוכת ומראים להם הכרובים שהם מעורים (מחובקים) זה בזה ואומרים ראו חובתכם לפני המקום כחובת זכר עם נקבה..." הכרובים הללו באים להזכיר לנו את החיבור במובן של חברות המחויבת בין גבר לאישה. נשאל את עצמנו מה מצב החברות ביננו לבין בן או בת הזוג?

   ג. "... והיה אפשר שהיו הכרובים האחד כצורת אדם גדול והשני כצורת ילד קטן... ויהיה זה להעיד על אהבתו לישראל כאהבת האב לבנו שהיא אהבה חזקה..." נשאל את עצמנו על אודות אהבתנו את בנינו ובנותינו? האם היא מותנית בציונים, בהצלחה, באופי מסוים?

   ד. "...והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה כדי לקבל מלמעלה, והיו פניהם איש אל אחיו... ומעתה התבונן מה נעים ומה טוב להיות לוחות העדות למטה מהם בארון כי מהם שמענו התורה..."  וכשאנו בקשר הבין אישי העמוק, נשאל את עצמנו מה מזין את הקשר הזה? האם רק מעצם הקשר או גם ממקורות חיצוניים ואולי גם ממקורות עליונים?

   מיטיב לתאר זאת מרטין בובר פילוסוף יהודי שחי בתחילת המאה העשרים באוסטריה ובגרמניה ועסק הרבה בדתיות ובציונות הערכית. בספרו בסוד שיח הוא כותב: "הקוים המוארכים של הזיקות (הקשרים הבין אישיים) נפגשים באתה הנצחי... כל אתה הוא אשנב אליו... מי שיוצא בכל ישותו אל האתה שלו... מוצא אותו... נפגש באלהים חיים... האתה הנצחי... יודע אתה בלבך ... שאתה צריך לאלהים... אין אתה יודע... שאלהים צריך לך במלוא נצחיותו? היאך יכול היה האדם לבוא לעולם אלמלא לא היה צריך לו אלהים? ...ההקשבה לקול האדם במקום שהוא נשמע בטוהר אמיתו, והעניה עליו, על הקול הזה, היא היא המצווה הראשונה שאנו מצווים עלי היום... חס לנו ששאונה והמונה המטורף של השעה, יוסיפו להחריש את הקול האנושי, אותה תמצית האנושיי שנתגלגלה בקול." 

   ומכאן שיש בזוגיות משל לכל התקשרות, שותפות ושיח. הזוגיות היא דרך חיים, השותפות היא דרך חיים, השיח הוא דרך חיים להעמקת ההבנה של "סוד השיח" וסודות הבריאה.

שבוע טוב

וחודש טוב

יששכר עשת