זה כלכך נכון מה שכתבת אני באמת הרגשתי בושה לספר על הרגשות שלי ושכבר סיפרתי רוב האנשים לא הבינו וגרמו לי להרגיש שאני הבתי את עצמי למצב הזה ושהחוסר תיפקוד פשוט נוח לי . לא כלכך היה לי למי לפנות עדיין כשאני חושבת על זה בא לי לבכות כי הייתי במצב כלכך קשה ואנשים כלכך אטומים לא כולם אבל דוקא אלו שיכלו לעזור לי לתמוך בי ובמקום זה הם כעסו ולא הבינו. עד עכשיו הם מסתכלים עלי כעל לא נורמלית ואני באמת מרגישה לא נורמלית יש ארגון שקוראים לו ניצה אך אין להם סניף בצפון ואני מרגישה שאני באמת צריכה קבוצת תמיכה לדבר עם נשים כמוני .