| מאת: | אלין | תאריך: | 29/1/2007 19:05 |
נושא: |
תשובה | | תוכן: | כשהילד השני שלי נולד מצאתי את עצמי חסרת אונים, ומתקשה מאוד להתמודד, היה שם תמיד עצב מאוד גדול והמון כעס ,לא הבנתי מה קורה לי. לא היה לי תאבון ירדתי המון במשקל היו לי כאבי ראש כאבי בטן בחילה נפשית כזאת,
רציתי לישון כל הזמן. היו שלבים בדיכאון עד שהתפרקתי והיה שם רק חלל שחור וריק פשוט שותקתי הרגשתי מתה.
האשמתי את התינוק בזה שהחיים שלי מתפרקים חשבתי למסור אותו לאימוץ הכל רק כדי להיפתר ממנו מזה שבא
על חשבוני,כעסתי על עצמי, זעקתי לעזרה אבל אף אחד לא הבין, כלכך רציתי לברוח הרגשתי ממש מחנק פיזי.
התחילו לי התקפי חרדה ,רגישות לאור,הקולות נישמעו לי רועשים מידי, הראיה שלי היתה מתושתשת היתי כל כך חלשה
התחלתי בטיפול הומופתי ולקח לו המון זמן להשפיע . היו אני התחלתי לתפקד אני כבר אחרי הנפילה הגדולה
אבל אני עוד לא חזרתי לעצמי ואני במלחמה יום יומית . |
|
מנהלי הפורום
יששכר עשת
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
אלין יקרה
לאלין היקרה