פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.
פרשת בא י'-י"ג ט"ז
הדרך הארוכה והקשה של האיש הצעיר אל ה"ארץ המובטחת"
בני ישראל יוצאים ממצריים בדרך לארץ המובטחת. אבל הדרך ארוכה וקשה. מה יעשו ברגעי צרה? ואבינו שבשמיים מה יעשה?
בילקוט שמעוני (שמות - פרק יד - רמז רלב) במכילתא (פרשת בשלח פרשה ב) אנו קוראים על מצב בני ישראל כשיצאו ממצריים: "באותה שעה היו ישראל דומים ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע והיה נחש נושף בה. אם תכנס לפנים, הרי הנחש. ואם תצא לחוץ הרי הנץ. כך היו ישראל. באותה שעה הים סוגר ושונא רודף. מיד נתנו עיניהם בתפלה."
ובמדרש רבה על שיר השירים בני ישראל עושים דבר אחר. במדרש רבה (שיר השירים פרשה ב פסקה לה) בני ישראל עושים דבר אחר. "(ב) תני דבי ר' ישמעאל, בשעה שיצאו ישראל ממצרים, למה היו דומין? ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם הנחש מקנן. ונכנסה לפנים ולא היתה יכולה להכנס שעדיין הנחש מקנן, תחזור לאחורה לא תהי יכולה, שהנץ עומד בחוץ. מה עשתה היונה? התחילה צווחת ומטפחת באגפיה כדי שישמע לה בעל השובך ויבא ויצילה. כך היו ישראל דומים על הים. לירד לים לא היו יכולין שעדיין לא נקרע להם הים. לחזור לאחוריהם לא היו יכולין, שכבר פרעה הקריב. מה עשו? וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה'.?
ואלוהים מה עשה על כך אנו קוראים בילקוט שמעוני (שמות - פרק יד - רמז רלג) "ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם... ויסע מלאך האלהים. רבי יהודה אומר... משל למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך והיה בנו מהלך לפניו. באו לסטים לתפסו, נטלו מלפניו ונתנו לאחריו. בא זאב ליטלו מאחריו, נטלו ונתנו על זרועותיו. שנאמר: ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו. התחיל הבן מצטער מפני החמה, פרש עליו בגדו. שנאמר פרש ענן למסך. נרעב, האכילו לחם. שנאמר, הנני ממטיר לכם לחם. צמא, השקהו מים. שנאמר ויוציא נוזלים מסלע...
הורים רבים מגיעים לטיפול. מודאגים לגבי ילדיהם בשנות העשרים לחייהם שנמצאים כבר במדבר בדרך לארץ המובטחת. אין לנו אפשרות למנוע את דרך המדבר. אבל נוכל לשמוע לקול זעקתם או לקול תפילתם אם למדו לזעוק ולהתפלל. נוכל גם לחבק אותם, ליטול אותם בזרועותינו ברגע מסוכן. נוכל לתת בגד ללבוש, מים ולחם. אבל כל אלו יהיו תוך כדי מסעם במדבר ולא במקום מסעם במדבר. עד הגיעם לארץ המובטחת.
שבוע טוב
יששכר |