יום צום  עשרה בטבת

יום הקדיש הכללי

   עשרת השבטים כבר הוגלו על ידי מלך אשור. בארץ ישראל נשארו שבטי יהודה ובנימין וכוהנים ולוויים. בי' בטבת שנת 589, נבוכדנצר מלך בבל שם מצור על ירושלים. כעבור שלוש שנים נחרב בית המקדש. "ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבוכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלים ויחן עליה ויבנו עליה דייק סביב ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו ."( מלכים ב' כ"ה א')

   ב1938 מתחילה השמדת העם היהודי על ידי הצורר הנאצי. ששה מליון יהודים הושמדו. רוב הנרצחים לא נודע מקום קבורתם, אין תאריך ליום מותם ואין מי לומר עליהם תפילת "קדיש"

   בשנת 1951 קבעה הרבנות הראשית לישראל את יום י' בטבת כ"יום הקדיש הכללי
לכל מי שמקום קבורתו לא נודע" ביום זה, שנקבע לפני 2,500 שנה כיום תענית, כל העם מתאבל ואומר "קדיש" על ששה מליון יהודים שנהרגו בשואה. ביום זה יד ושם שם דגש מיוחד על הנצחת הפרט.

   "הצוואה שלי"-געלע זקשטיין

"מה אני יכולה ברגע זה לומר ולדרוש בעמדי על הגבול בין חיים ומוות, כשאני יותר בטוחה שלא אחיה מאשר כן אחיה. ברצוני להפרד מידידיי ומעבודותי. את עבודותי אני תורמת למוזיאון היהודי שיוקם בעתיד כדי לשקם את חיי התרבות היהודית מלפני המלחמה עד לשנת 39, ללמוד על הטרגדיה הנוראה של הקיבוץ היהודי בפולין בזמן המלחמה. עכשיו אני רגועה. גורלי להיהרג. אני מנסה להחביא חלק מעבודותי, אני רק רוצה זכר לשמי ולשם בתי המוכשרת מרגלית ליכטנשטיין. בארבעה בנובמבר ילדתי את בתי, זהו אושרי וגאוותי. היא מוצלחת, מוכשרת ויפה. הצער והכאב גדול. אם אשאר בחיים, יהיה זה למען בתי האהובה. היו בריאים חברים וידידים, היה בריא עם יהודי, אל תתנו שחורבן כזה יתרחש שוב.

געלע זקשטיין, 1 באוגוסט, 1942, היום ה - 14 של אקציית היישוב מחדש.

מתוך עונג שבת" - הארכיון המחתרתי של עמנואל רינגלבלום בגטו וורשה. נמצא באתר יד ושם.

שיהיה יום משמעותי לכולם

יששכר