| מאת: | אליהו שי | תאריך: | 14/12/2006 00:28 |
נושא: |
האנימה והעלאת ניצוצות | | תוכן: |
ידועה התיאוריה של יונג על כך שלכל גבר ישנו אריכטיפ של האשה - שהוא תערובת (קומפלקס) של האשה הארכיטיפית והנשים שפגש במשך חייו (וכך גם לאשה יש אנימוס. להלן אתייחס לאנימה, אבל כוונתי לשני הצדדים).
האנימה מנחה לפי יונג את מושאי האהבה שלו - כאשר אדם יפגוש מישהי שמזכירה לו במשהו את האנימה שלו, האנימה תושלך עליה, והוא יחוש משיכה חזקה. זהו מקורה של חווית ההתאהבות החזקה שחשים רבים בתחילת הדרך. האחר הוא מסך עליו מוקרנות ההשלכות שלנו. אנו רואים את עצמנו דרכו.
מכאן פותח יונג פתח לאינטגרציה של תכונות האנימה המושלכות בנפש: אם האדם מבין שהציפיות, המחשבות והדמיונות שלו על בת זוגתו הן תוצר של נפשו - הוא ילמד לשלב את התכונות הללו בתוכו, וכך נפשו תגדל.
ניתן להרחיב זאת להתייחסות כללית לפנטזיות (בעיקר המיניות והרומנטיות) של אדם: יותר ממה שהן מלמדות משהו על מושאות האהבה, הן מלמדות על האדם המשליך. ניתן ללמוד רבות על עצמנו ממושאי הפנטזיה שלנו: מיהן הנשים שאנו נוטים להתאהב בהן, להימשך אליהן, וכו' - ועל פי זה - מה זה אומר עלינו.
בעצם, ישנה כאן עבודת הפרדה בין הפנטזיה הספציפית, לבין מה שהיא משקפת. ההתמקדות במה שמבטאת הפנטזיה מייחסת חשיבות שולית לאשה הקונקרטית בה אנו מתאהבים פתאום, ומתיעניינת הרבה יותר במה יש בנו שהוביל אותנו להתאהב בה.
אני חושב שזה תהליך דומה מאד לזה שמתואר בחסידות על עבודת הבירו של 'מחשבות זרות'. החסידות דורשת מהאדם לא לדחות את המחשבה הזרה, אלא לברר אותה, להפריד בין התוכן הגלוי למשמעות הפנימית יותר.
אני חושב שהתיאוריה של יונג יכולה לתת זווית הסתכלות מעניינת על התהליך החסידי.
אשמח לשמוע התייחסויות לכיוון הזה.
|
|
מנהלי הפורום
יששכר עשת
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
הודעה יפה, אך למה לא מגיבים עליה?
שלח דואר לצביאל רופא
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום