פסיכולוגיה עברית | ארכיון פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית

מאת:

ילדה של אהבה

תאריך:

11/12/2006 22:01

נושא:

כסיזופרניה

תוכן:

לפני חודש ושבוע התחלתי לצאת עם בחור שיש לו כסיזופררניה. למי שלא בקיע בנושא כסיזופרניה זו חרדה. אני יודעת שהחרדה הזו התפתחה כי הוא גדל בבית עם אבא קשה ואפילו אעיז ואומר גם קצת רשע. שכשהשתחרר מהצבא אביו מאוד הלחיץ אותו למצוא עבודה אף שידע שמחפש. ומתוך הלחץ הזה שהופעעל עליו נוצרה הכסיזופרניה. היום הוא מתמודד עם החיים. לפחות ברובם. הוא אינו יכול לעבוד ומוכר על ידיד ביטוח לאומי כ- 78% נכות (אם אני לא טועה). בכל מקרה לאחרונה היחסים בנינו תופסים תאוצה ואני מתחילה לדאוג. שההתפתחות האישית שלו כמעט איננה קיימת. הוא רוב היום מבלה מול המחשב או רואה סרטים. הוא טוען שהוא עושה הרבה דברים במחשב אבל כלל שאני ראיתי הוא מתעסק בעיקר במשהו אחד שמעסיק אותו. ההתפתחות האישית שלי ושל בן הזוג שלי מאוד חשובה לי ואני חוששת שזו תהיה בעיה. כי אני מכירה את עצמי מספיק טוב בשביל לדעת שאני בקלות יכולה להישאב לכך. אני כרגע בתקופת לימודים והאמת שאנחנו עסוקים אחד בשני די הרבה שאפילו כבר עכשיו אני די לא עושה הרבה- בטח לא כמו שרציתי. כמובן אני לא מאשימה אותו. אבל קשה לי עם זה שהוא בורח עם מי שנקראים לפיו אנשי החוץ. - הכוונה כאן היא לעולם והאנשים בו המתנהגים ומנהלים חיים "נורמלים". זה לא שאין לו חברים. יש לו, ואף הוא יוצא מידי פעם לפאב. אבל כל מה שקשור לפגישות שלו עם העולם החיצון הוא התמודדות קשה וחרדות שאומרים ומצביעים עליו- שהוא עצלן כי הוא לא עובד ושהוא לא בסדר ודפוק- בדיוק מה שאבא שלו אמר לו ועוד אומר לו כל הזמן.
ייעצתי עם ידיד שלי שלמד תואר ראשון בפסיכולוגיה- לא בטוחה עד כמה זה חשוב. והוא ייעץ לי לעזוב, הוא טען כי אלו חיים שמהולים בהרבה חרדות, בעוד אני מחפשת יציבות כי גם אני לא בטוחה בחוזק שלי וגם לי חששות וחרדות מידי פעם. הוא טען כי אף שאין זה משהו מולד זה עובר בגנים, כל החושים שלי אומרים לי שאני צריכה לעזוב בעיקר שלעיתים אני מרגישה שאולי פשוט לא מגיע לי יותר, או שאני לא יכולה להשיג יותר. אבל עם זאת אני מרגישה אליו דברים. וככול שזה יישמע נורא אני ממש לא רוצה את הלבד שלי. צריכה עצה, אני הולכת לאיבוד וממש לא יודעת מה להחליט, ועד כמה המחלה הזו דומיננטית בחייו של יקירי.