לורד שמחון שלום רב.

דבריך לקחו את הדיון לכיוון מעניין "גאווה לאומית" חוויה זו היא חלק מהזהות האישית של כל אחד מאיתנו. יש לה השלכות טיפוליות כבדות משקל. מפגישות עם מתבגרים עולה לא אחת דלות ודלילות ההזדהות של המתבגר עם עמו, לאומיותו, אמונתו, דתיותו ועוד. מתבגר אחד אמר לי פעם: "את היודע מה? הערבים צודקים! אין לנו מה לחפש פה. אני לא מתכוון להישאר כאן!" אילו היה שלם עם דבריו (פגשתי גם כאלה.) הרי שהוא הגיע לכיוון בחייו. אבל רבים נמצאים בקונפליקט. מה יש לנו כמטפלים להציע בשאלות הללו? (למשל לסרבני גיוס הסובלים מחרדה או דיכאון.)

מצאתי באינטרנט אתר ובו החוברת "כיוונים חדשים" כתב עת לציונות וליהדות. המאמרים מופיעים בטכסטים שלמים.

http://www.jafi.org.il/education/ivrit/achert/gilmarkz.html

מתוך המאמרים השונים רציתי להפנות את תשומת הלב לשניים מתוך רבים וטובים.

1. יחזקאל דרור "עתיד ישראל כמדינה יהודית-ציונית." יחזקאל דרור הוא פרופסור אמריטוס למדעי המדינה. בשנים האחרונות פרסם את הספר "חידוש הציונות" וכתב תזכיר למועמדים לראשות הממשלה בשם "אריגת עתיד יהודי ציוני למדינת ישראל."

2. דר' גבריאל אלכסנדר "המתח בין התנועה הרפורמית לתנועה הציונות"  סקירת הספר  של עופר שיף, "יהודים משתלבים, אוניברסליזם רפורמי אמריקני מול ציונות, אנטישמיות ושואה" המכון לחקר הציונות ע"ש חיים וייצמן, אוני' תל-אביב; המרכז למורשת בן-גוריון,אוני' בן-גוריון; המכון לחקר השואה, אוני' בר-אילן; עם עובד, תל-אביב ,1002 782 עמ'.

בין השאר מטרת פורום זה היא להציע כלים טיפוליים שיסייעו בגיבוש זהות אישית כך שהמטופל ירגיש מוגדר יותר מבחינת משמעות חייו ויעודו.

מוזמנים לשתף אותנו בהתלבטויות טיפוליות בנושאים של זהות אישית והשפעתה על חיי המטופל ומשפחתו.

שבוע טוב

יששכר עשת