תקציר פרשת לך לך
לך לך: בחרן מצווה אלוהים לאברם "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ". הוא מבטיח: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל... אני אגן עליך... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה". אברם אוסף את רכושו וכל משפחתו "לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן."
ההבטחה: בהגיעם "אַרְצָה כְּנָעַן" אלוהים נראה לאברם ואומר לו: "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת." אברם כתגובה בונה "מִזְבֵּחַ לַה'..."
תחכום: "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם..." כאשר הם מתקרבים למצריים, חושש אברם כי המצרים יהרגו אותו וייקחו את שרה "יְפַת מַרְאֶה". לכן הוא מבקש ממנה שתאמר "אֲחֹתִי אָתְּ". אברם מגיע למצריים. שרה נלקחת לבית פרעה ואלוהים ניגע "אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים". פרעה משיב את שרה לאברם ומתלונן "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא".
פרידה: אברם שב ממצרים והוא "כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב". "וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים". "וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט". אברם מציע: "אַל נָא תְהִי מְרִיבָה...כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ, הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה". "וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו". "לוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר...עַד סְדֹם, וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים...".
הבטחה: שוב מבטיח ה': "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה: כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם... קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה: ואברם בונה עוד "מִזְבֵּחַ לַה".
מלחמות: מלחמות, מרידות, כיבושים, קואליציות, מתרחשות בין עמי הארץ השונים. לוט שחי בשטחים בהם התרחשו המלחמות, נלקח בשבי. "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו...וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם... וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם. ּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם מברכו: "בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ ."
שלל: מֶלֶךְ סְדֹם מבקש לפצות את אברם על המאמץ המלחמתי ומציע "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ". אברם מוותר על השלל ומבקש תשלום רק בעד הוצאות המלחמה. כי "הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ".
מחזה: אלוהים נגלה אל אברם "בַּמַּחֲזֶה" הוא אומר לו: "אַל תִּירָא אַבְרָם... אברם מתלונן: "הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי?" ןאלוהים משיב: "אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ: הוא מוציא אותו אל המרחב ואומר לו: "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ...
ברית בין הבתרים: אברם מבקש סימן ואות. אלוהים אומר לאברם "קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל". אברם לקח "אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר: "וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם, וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו. אלוהים מדבר אליו שוב ומספר את תולדותיו הקשים של העם בעתיד לבא: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה... וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה...".
הבטחה: עבר זמן והנה "הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה" כך "כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת..."
הגר: "ְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ. וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר" שרי מציעה שאברם יבוא אל הגר, כי "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה." אברם בא "אֶל הָגָר וַתַּהַר." הגר ראתה כי הרתה "וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ". שרי מקבלת רשות מאברם לפעול כראות עיני מול הגר "וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ".
ישמעאל: מלאך ה' מצא את הגר "עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר". היא מספרת למלאך: "מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת" המלאך מציע לה לשוב ולהתענות תחת ידה של שרי: "הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב". הוא מציע, קראי לבנך "יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ". אבל הוא "יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם..." הגר שבה וישמעאל נולד. "וְאַבְרָם בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים".
התגלות: ברגע זה שוב מתגלה אלוהים לאברם ואומר לו "אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים...וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם. וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ. וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ... וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ...וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים....וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ...הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר: וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם: וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת... אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ. וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן... אברהם אינו מאמין "וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד?"
יצחק: אברהם מבקש לברר את הברכות ואת היחס לישמעאל וליצחק בנו לעתיד לבא. אלוהים מבהיר "שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק...וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ...וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל.
מילה: אברם מבצע את טכס המילה כדבר ה'. בכָּל זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּיתו "וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים."
שבת שלום
יששכר
|