מאת: | צביקה | תאריך: | 22/8/2004 21:25 |
נושא: | מקורות הנעת האדם ע"פ היהדות והשוואתם לפסיכולוגיה | תוכן: | בזמן האחרון אני מחפש ספר טוב שמשווה בין היהדות לפסיכולוגיה מבחינת צרכי הבסיס ומקורות ההנעה של האדם. בספרים שמצאתי עד עכשיו לא כ"כ מתייחסים לזה. (דת ופסיכולוגיה, לדרוש אלוקים, תצא נפשי אליך, ספרי פרופ רוטנברג- עוד לא התחלתי). הרבה סופרים לוקחים אירועים יהודיים, מצוות ועוד ונותנים לזה פירוש פסיכולוגי (אבלות היא דוגמא מובהקת).
אבל אני מחפש משהו ברמה הבסיסית. פרויד טוען שמניע האדם הוא האיד והקונפליקטים בינו לבין האגו והסופר אגו גוררים התנהגויות, הרגשות ותחושות שונות, כידוע לכולנו. האם מספיק לקרא לאיד -יצר רע, לסופר אגו- יצר טוב, ויצאנו ידי חובת ההשוואה?
האם מניע האדם הוא האיד? או שהיהדות יותר מסכימה עם ההומניסטים וכו'.
לאחרונה נדהמתי מניתוחים פסיכולוגים שעושה הראי"ה קוק באורות התשובה לנפש החוטא. דוגמא: המניע העמוק של האדם היא נשמתו, הקונפליקט הבסיסי הוא בין הנשמה לחומר, ואצל החוטא בין שאיפתו הבסיסית לאלוקות למקוריות לבין החטא המאפיל. הרב שם טוען שזה המקור למרירות, ליאוש, לתחושות הפסיכולוגיות המאוד מפורשות למתבונן.
מבחינתי זה מדהים שיש מי שמצביע על קשר בין הרובד העמוק של הנשמה לבין תחושות פסיכולוגיות מפורשות. האם מישהו מדבר על פסיכותרפיה בצורה כזו?
אשמח אם תגיבו על נושא זה, וכן אם תפנו אותי לספרות בנושא.
תודה
צביקה |
|