מאת: | אליהו שי | תאריך: | 12/10/2006 15:50 |
נושא: | שיטות דינמיות כמסייעות בתיקון המידות | תוכן: |
ליששכר, תודה על הדירבון
אנסה להרים את הכפפה.
מזה זמן שאני עוסק בשאלה האם ניתן להפיק מטכניקות טיפוליות שונות כלים מעשיים לתיקון המידות.
שהרי תחומי העיסוק של הפסיכולגיה ושל עבודת המידות משיקים מאד: הן הטיפול הפסיכולוגי, והן העובד על תיקון מידותיו עוסקים בניסיונות להתמודד עם רגשות שליליים, הרסניים, בלתי רצויים. ההבדל היחיד ביניהם הוא במטרה: מי שהולך לטיפול מבקש לשפר את איכות חייו, ולשם כך הוא מבקש להתמודד עם רגשות המסבכים ומקשים על חייו, ואילו מי שמתקן את המידות עושה זאת ממניעים רוחניים-דתיים. אולם, בדרכי העבודה המעשיות אין, ולא צריך להיות שום הבדל. למשל, אדם יכול להגיע לטיפול ולהתמודד עם תחושות כעס עמוקות המפעפעות בו ומסבכות את חייו. המטפל יסייע לו להתמודד עם תחושות אלה, להבין את מקורן, ולתת להן ביטוי בונה בחייו, ולא הרסני. זהו טיפול לצורך שיפור איכות החיים. אולם, ניתן לעשות את אותו טיפול בדיוק - רק שהמטרה היא תיקון מידת הכעס, ולא רק שיפור איכות החיים.
נקודה זו בעצם פותחת פתח רחב ועצום לשימוש מעשי בטכניקות ושיטות טיפול מהעולם הפסיכולוגי בהקשר של תיקון המידות.
ומהעיקרון לפרטים. ישנם ישומים אפשריים רבים של תיאוריות ושיטות טיפול על ענייני תיקון המידות, ואין כאן המקום להאריך (למי שמעוניין, כתבתי על כך בבימות שונות). בינתיים, אעלה כאן רעיון שמתגבש אצלי לאחרונה.
במסגרת לימודי, הגותו של יונג שבתה את ליבי במיוחד, מסיבות רבות. בין היתר אני חושב שניתן ליישם אותה באופן ישיר כדי ליצור תשתית לעבודת המידות.
יונג פיתח מאד את נושא ההשלכות - לא רק כמנגנון הגנה, אלא כמנגנון פעולתה של הנפש. הנפש, כאשר היא נפגשת עם העולם החיצון, משליכה את העולם הפנימי על המציאות החיצונית. כך, מושלכים אלמנטים מה"צל" על האחר, ה"אנימה/אנימוס" על בן המין השני, וכן הלאה. לפי יונג, הדרך לאינדיבידואציה עוברת דרך מסע מפרך של דיאלוג עם חלקים לא מודעים אלו של הנפש, והפיכתם לחלק מהאישיות המודעת. ונשים לב, שבמסגרת מסע זה, אולי כתוצר לוואי שלו, גם היחסים עם האחר משתנים: כאשר ל"צל" (במיוחד) ישנו מקום יותר ויותר גדול באישיות המודעת, הרי שפוחת מאד הצורך להשליך אותו על הסביבה. כתוצאה ישירה של זה ישנו שינוי עמוק של האדם ביחס לסביבתו: לרגשות שליליים של שנאה, כעס, נקמה וכו' ישנו פחות מקום משום שהאדם מבין שמקורם של התחושות השליליות שלו לאחר הוא בנפשו פנימה, ולא באחר כפי שהוא.
מסע זה לאובייקטיביות הוא בעצם התמודדות עמוקה עם מידות שליליות רבות. במובנים רבים ישנו כאן תיקון בסיסי של המידות. כשאדם לוקח אחריות על חלקי נפשו וההשלכות פוחתות, הוא בעצם מתקן את מידותיו.
אשמח לשמוע הערות
|
|