פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.
קריאות בתורה ראש השנה ראשון ושני.
בכסה ליום חגנו אנו מגדלים את ילדינו להיות ממלאי תפקיד בצבא השם.
ראש השנה הוא יום הכסה, ככתוב בתהילים פרק פא (א) לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף: (ב) הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: (ג) שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל: (ד) תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ: (ה) כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: (ו) עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע:
ראש השנה מתקיים לא באמצע החודש בירח מלא אלא בראשון בחודש שבו הירח מכוסה. אנו מצווים בעיקר לשמוע את קול השופר. השופר המריע פותח את הלבבות ופותח את השמיים. אולי שפת לא ידעתי סוף סוף אדע, אדע את ייעודי, את תפקידי. אדע איך לכוון את ילדי למציאת דרכם. "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון" ( ר"ה א, ב). שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע. בשפה זו בין השאר גם נכתב גזר דיני לא רק לחיים אלא להמשך מימוש ייעודי וחינוך ילדי.
שלוש ברכות חשובות אנו מברכים בראש השנה: מלכויות, זיכרונות, שופרות.
בסדר מלכויות אנחנו מודים לאלהים על שברא את הכול ומלכותו על הכול, ומקבלים עלינו את מלכותו לעולם ועד "כי אתה אלהים אמת, ודברך אמת וקיים לעד, ברוך אתה ה' מלך על כל הארץ..."
בסדר זיכרונות אנו מודים ומכריזים על אמונתנו, הוא הבורא והוא הפוקד את כל יצוריו ותמיד זוכר כל מעשי בני אדם מראשית ועד אחרית, ומשלם להם כפועלם. "כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולם ואין שכחה לפני כיסא כבודך, ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור, ברוך אתה ה' זוכר הברית".
בסדר שופרות אנו חוזרים ומקבלים עלינו עול תורה. כאילו עכשיו היא ניתנה בקולות וברקים וקול שופר חזק מאוד. "כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך, ברוך אתה ה' שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים".
בליל ראש השנה הראשון אחרי התפילה אנו מברכים איש את רעהו: "לשנה טובה תיכתב ותיחתם לאלתר לחיים טובים". בהדלקת הנרות מברכים "להדליק נר של יום טוב". בקידוש מברכים "שהחיינו". השמחה היא על שעברנו עוד תקופה והגענו בחיים עד הלום. אנו מתפללים להמשיך את דרכנו על פי ייעודינו, להמשיך לחנך את ילדינו לקראת מציאת ייעודם. .
אחרי המנחה ביום ראשון של ראש השנה נצא להשליך במצולות ים אל תטאתינו.
נקרא אל מול הגלים ממיכה פרק ז (יח) מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא) ט) יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם: (כ) תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:
ומתהילים ל"ג "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ עָנָנִי בַמֶּרְחַב יָהּ ה' לִי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשה לִי אָדָם ה' לִי בְּעוֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשנְאָי טוֹב לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ בָּאָדָם טוֹב לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים: לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים: אילו רק נדע את שפתו יותר בבירור, נוכל לדעת גם מה הוא מייעד לנו.
מהי דרכנו היחודית, מהי דרכם של ילדונו?
אנו מבקשים בכל יום מראש חודש אלול ועד ליום הכיפורים מספר תהילים פרק כז (ט) אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי: (י) כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי: (יא) הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי: תפקידנו לפני שנעזוב את ילדינו, הוא גם להכשירם להכיר את ייעודם ולהכיר את מלכם, הוא מלך מלכי המלכים.
בהפטרה ביום ראשון של חג ראש השנה אנו קוראים בשמואל א' ב' כי אנו תלויים בחסדי אלוהים: (ו) ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל: (ז) ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם: (ח) מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל: (ט) רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדָּמּוּ כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ:
אבל עדיין אנו מצווים להבין את דרכו. ישמעאל בפרשת ראש השנה זוכה לדעת את ייעודו ממש מפי מלאך. אימו לא יכלה עוד להגן עליו, אבל מלאך אלוהים היה שם ברגע בדידות זה. בראשית כ"א (יד) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע: (טו) וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֶמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם: (טז) וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ: (יז) וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם: (יח) קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ: (יט) וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר:
חנה מכוונת את בנה שמואל ומועידה אותו לאלוהים: שמואל א א' (כא) וַיַּעַל הָאִישׁ אֶלְקָנָה וְכָל בֵּיתוֹ לִזְבֹּחַ לַה' אֶת זֶבַח הַיָּמִים וְאֶת נִדְרוֹ: (כב) וְחַנָּה לֹא עָלָתָה כִּי אָמְרָה לְאִישָׁהּ עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וַהֲבִאֹתִיו וְנִרְאָה אֶת פְּנֵי ה' וְיָשַׁב שָׁם עַד עוֹלָם: (כג) וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ עֲשִׂי הַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ שְׁבִי עַד גָּמְלֵךְ אֹתוֹ אַךְ יָקֵם ה' אֶת דְּבָרוֹ וַתֵּשֶׁב הָאִשָּׁה וַתֵּינֶק אֶת בְּנָהּ עַד גָּמְלָהּ אֹתוֹ:
בפרשת חג שני של ראש השנה בראשית כב מלאך אלוהים מציל את יצחק מידי אברהם. (י) וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ: (יא) וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: (יב) וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי:
תקוותינו היא שרחמיו של הקדוש ברוך הוא יסייעו לנו ולבנינו אחרי שעשינו את ההשתדלות שלנו, במציאת דרך היעוד. באם המלכנו את אלוהים עלינו נוכל לזכות לרחמיו אם יעלה מלפניו. כך מבטא זאת ירמיהו בהפטרה ביום חג ראש השנה השני. (ירמיהו לא) (יט) הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה':
...וְחותָם יַד כָּל אָדָם בּו.
לשנה טובה
לכל הכותבים בפורום,
לכל הקוראים בפורום
לכל עם ישראל
ולכל יושבי תבל
תיכתבו ותיחתמו לאלתר
לחיים טובים
לשלום ויקר.
יששכר |