"בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת למד הראל פילוסופיה כללית. אחד המרצים - דוקטורנט צעיר, ערני ונמרץ - פתח את הרצאתו הראשונה במשל "שלוש הקופסאות". במוחותינו, כך טען, קיימות שלוש קופסאות. הראשונה - קופסת האמונות, השנייה - קופסת ההשערות, והשלישית - קופסת הוודאויות.
כל חילוקי הדעות, הסכסוכים, המריבות והמלחמות הם תוצאה ישירה של חלוקה שונה של המציאות בין שלוש הקופסאות. לדוגמה, אם מישהו מאמין בכל לבו בעניין מסוים, ואילו עבור רעהו העניין הוא בגדר השערה חסרת חשיבות, קרוב לוודאי שהשניים יסתכסכו במוקדם או במאוחר" (מישהו מטפל בך).
אבל השאלה שאני שואל את עצמי היא: איך תשפיע על המאמינים אמונה מסוימת התואמת למציאות או מנגד אמונה שהיא לחלוטין פנטזיה לא מציאותית שלעולם לא תוכל להתגשם?
מנסיוני אני יודע, שבאמונה יש קסם מיוחד, שהיא נוסכת במאמיניה כוחות אשר לא היו בהם קודם לכן. היא ממש "יוצרת יש מאין" או לכל הפחות מצליחה להוציא משאבים נסתרים מהכוח אל הפועל, אך בד בבד היא עלולה להביא להרס ולחורבן.
כי לאמונה תכונה מיוחדת: גם אם היא מתחילה כיצור מנטאלי "שאינו תואם מציאות" היא עשויה להביא למימוש מושאיה במציאות, בבחינת "נבואה המגשימה את עצמה".
הדוגמה הקלאסית לכך היא אותה אמונה/נבואה צחה וברה שמאמינים ההורים בילדיהם, מופנמת על ידם, והופכת יום יום ושעה שעה למכשיר רב עוצמה המביא במוקדם או במאוחר לכך שירבו הסיכויים שהילדים יגשימו את אמונת הוריהם בהם.
ונכון שהילדים משתנים בעקבות אמונת הוריהם, אך כל זה בתנאי שאמונת ההורים הייתה בתוך תחומי יכולתם במסגרת המציאות. כי אם לילדים אין נתונים להיות טייסי חלל או ראשי ממשלה אזי נבואת ההורים עלולה להזיק יותר מאשר להועיל, שהרי יווצר מתח רב בין ציפיות ההורים ליכולת הילדים להגשימם.
האם מכך נובע - שאמונה במשהו שאינו יכול להיות מושג כלל וכלל במסגרת המציאות - היא אמונה לבטלה או אף גרוע מכך, שהיא אמונה שמזיקה למאמינים או מחלישה אותם?
מנהלי הפורום
יששכר עשת
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
צביאל רופא
אמונה של הורים בילדים
אכן צריך ורצוי
שלח דואר לצביאל רופא
הודעות נוספות בפורום