| מאת: | תמי גנדלמן | תאריך: | 1/9/2006 23:56 |
נושא: |
אגדת הצמח הסגול | | תוכן: | פעם אחת, בחורשת אורנים שנמצאה אי שם, צמח לו צמח סגול מאד מאד מיוחד. הוא היה צמח מאד נדיר, כי הוא הצליח לגדול בחורשת האורנים בין כל האורניות והפטריות, למרות שהקרקע היתה מאד חומצית. לצמח היו עלים בצורה של כף יד, והיו לו פרחים יפהפיים עם שבעה עלי כותרת. לעלי הכותרת היה צבע סגול, ולאבקנים הקטנים, שלושה במספר, היה צבע צהוב. הצמח הסגול גדל והתפתח, ואף אחת מהפטריות לא ידעה מאיפה הוא צץ ומתי התחיל לצמוח. הפטריות טענו שהן היו שם קודם. והאורנים אמרו את מה שאורנים אומרים תמיד: הוא שם, וזה מה שחשוב.
יום אחד, בשנה ה-48 לבריאת העולם, הגיע לחורשת האורנים גנן זקן. הגנן הגיע מאיסלנד, ואיש לא ידע כיצד. לגנן ההוא קראו זרובבל הכרמלי סנט ג'ורג' אבו גזר, או בשם קיצור- ג'וג'ו.
ג'וג'ו הגיע לחורשת האורנים בדרך מקרה. הוא החליט לחיות שם בשקט ובשלווה. בשביל זה הוא בנה לעצמו בית מעצי האורן, ולבית מנעול, ולמנעול מפתח.
ג'וג'ו היה אדם תמים ומאד טוב לב. אבל מה, היו לו שתי ידיים שמאליות. הוא הסתדר מצויין עם האורנים ואהב אותם מאד. הם נתנו לו מעצמם מספיק עץ לבניית כורסאות לביתו, צמידים לידיו ושולחן למזונותיו. הוא השתמש במחטי האורן לצורך ריפוד מיטתו, וכן יצר מהאיצטרובלים קישוטים יפים שהיו מתנדנדים ברוח הערביים ומשמיעים צלילים רחוקים רחוקים...
ג'וג'ו האמין שהאורנים יוצרים בחורשה אווירת קסמים, שכן מאז שהגיע ג'וג'ו לחורשת האורנים הוא היה מאושר. באיסלנד, לעומת זאת, הוא סבל תמיד ממכות הקור, מחוסר הצבע ומהשקט הקריסטלי. היה לו גם קשה מאד למצוא שם פרנסה כי היתה שם מעט צמחייה ולמקצוע שלו לא היה כמעט ביקוש.
אז ג'וג'ו עזב את איסלנד, השתקע בחורשת האורנים, והיה מאושר.
יום אחד, בעונת האביב, בשנה ה-18 להיותו של ג'וג'ו בחורשה, שלוש שנים אחרי שבנה את הבית החדש שלו, טייל ג'וג'ו לאזור שלא היה בו קודם לכן. והנה, קלטה עינו פתאום את הצמח הסגול.
לג'וג'ו היו עיניים ירוקות, והוא אהב מאד צבע סגול. הוא נמשך כמו מגנט לעבר הצמח הסגול והריח את ריחו המשכר.
לצמח הסגול היתה תכונה מוזרה- הוא ידע להקשיב ולשאול שאלות. וג'וג'ו, שהיה אדם תמים אבל בודד, אהב לשבת ליד הצמח הסגול ולספר לו סיפורים. הוא סיפר לצמח הסגול על האחים והאחיות שלו באיסלנד. הוא סיפר לו כמה היה לו קשה לעזוב את המשפחה שלו, למרות שהיה מאושר בחורשת האורנים.
הצמח הסגול הקשיב, וג'וג'ו התפלא לשמוע קולות קטנים יוצרים מתוך הצמח הסגול. קולות קטנים שיצאו במקהלת צלילים מופלאה וענו לג'וג'ו, וסיפרו לו גם הם סיפורים מופלאים. ג'וג'ו היה מאושר. אחר כך התעייף, וחזר לבית שלו עמוק בתוך חורשת האורנים.
פעם נוספת הגיע ג'וג'ו למצח הסגול, וראה שהנה כבר יש לו פירות. ג'וג'ו התפלא לראות שלפירות יש צבע כתום, ובתוכם חרצן חום. הקולות הקטנים סיפרו לג'וג'ו שלפרי הזה קוראים מישמיש, כי פעם היו ממששים אותו עד שהפך לפרי. הם גם סיפרו לו על הזרע שבתוך הפרי, ואמרו שקוראים לו גוגו. ג'וג'ו היה מאושר, בגלל שהוא החליט שלגרעין קוראים גוגו על שמו. הצמח הסגול הציע לג'וג'ו מבחר פירות, וג'וג'ו לקח אותן והלך לביתו.
הצמח הסגול היה עייף. תמיד בעונת הקיץ היתה לו תקופת משבר, כי אז היה חם מאד, ובגלל שהוא היה הצמח הסגול היחיד בין הרבה פטריות, לא נשארו לו הרבה מים למחייתו.
גם ג'וג'ו הגנן היה עייף והוא נרדם לו בתוך בית האורנים שלו ולא חזר יותר לצמח הסגול.
הצמח הסגול היה עייף אבל הגמדים התעוררו בקיץ. הגמדים חיו תמיד בתוך הצמח הסגול. הם היו גמדים מאד מיוחדים ומאד מאד מגובשים. היו להם נעליים שחורות, בגדי חאקי, וכובעים. לכל גמד היו עיניים בצבע אחר.
התכנסו הגמדים לאסיפת חירום כדי לטכס עצה- איך לאושש את הצמח הסגול המתייבש והולך מתוך געגועיו לג'וג'ו הגנן.
לגמד זיי היו עיניים אדומות. הוא סבר שצריך לארגן משלחת ולחפש את הגנן בחורשת האורנים. הוא אמר- חייבים לעשות מעשה. אני מוכן להגיע אפילו עד לבנון כדי למצוא את ג'וג'ו ולהחזיר אותו הביתה לצמח הסגול, כי אני חושש שהצמח הסגול שלנו ימות.
לגמד וויתור היו עיניים אפורות. הוא אמר- צריך לוותר על ג'וג'ו ולחפש אלטרנטיבה. יש הרבה דגים בים, ואולי יבוא חבר חדש במקום ג'וג'ו הגנן? אבל אנחת הצער שיצאה מהצמח הסגול קרעה את ליבם של שאר הגמדים.
לגמדה קארמה היו עיניים לבנות. היא טענה שזה הגורל, ומוטב לחפש לגמדים בית אחר במקום הצמח הסגול המתייבש והולך. עלינו לדאוג לעצמינו כדי שיהיה לנו ולילדינו איפה לגדול.
הגמד פחד ניצנץ עם עיניו השחורות ואמר- אם נצא ונחפש את ג'וג'ו- מי אמר שנמצא? ואם נמצא- מי אמר שיבוא אל הצמח הסגול? אולי מצא לו צמח אחר לשוחח איתו?
הגמדה סיגלית מיצמצה בעיניה הסגולות ובכתה ללא מילים דמעות סגולות ועצובות.
כך התדיינו והתווכחו ימים רבים, הקימו וועדות חקירה וערכו שביתות רעב, עד שקמה הגמדה ת ואמרה עם עיניה הכחולות והגדולות: כוחנו מצוי בתוכינו. עלינו לחפש את ג'וג'ו הגמד הגנן בתוך הצמח הסגול. ברגע שנמצא אותו בתוכינו, יתעורר גם ג'וג'ו הגנן, והוא יחזור לטפל בגנו המוזנח.
על מה את מדברת- ענה לה זיי. מה הקשר בין מה שקורה בתוכינו למה שקורה בעולם? את נשמעת כמו כוהנת דת מיסטית...
אבל ת לא התווכחה עם זיי. רק הסתכלה בו בעיניים כחולות וחכמות, עד שזיי אמר- בסדר, ננסה. אני נותן לך שבוע. אם לא תצליחי, אני מארגן משלחת והולכים לחפש את ג'וג'ו בלבנון.
ת התחילה בחיפושיה בתוך הצמח הסגול. היא חצתה עלים, דילגה בין ענפים, התחפרה בין השורשים והגיעה לצמרות הפרחים. ואז, ביום השביעי, עם שחר, ראתה פתאום נעלי גמד המכוסה כולו בעלה גדול. ת הסיטה בעדינות את העלה והתבוננה. הגמד התעורר ופתח לעומתה שתי עיניים גדולות וירוקות. מי אתה? שאלה ת. אני ג'וג'ו, הגמד הגנן, ענה בפיהוק רחב. בוקר טוב אליהו! אמרה ת בהתרגשות...
באותו רגע ממש התעורר ג'וג'ו הגנן במקום אחר לגמרי, ובא אל הצמח הסגול ולא מש ממנו לעולם.
זה היה תחילתו של שלום מופלא ואהבה חובקת כל.
זיי התחבר לת ושניהם יצרו ביחד את הזית ואת השלום והאהבה.
ואנחנו?
אם נרצה- אין זו אגדה!
שבת שלום,
תמי. |
|
מנהלי הפורום
יששכר עשת
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון