מתוך ספר משיבת נפש - ר' נחמן מברסלב

בתחלה היצר הרע מחטיא את האדם על ידי שקרו - שמטעה אותו בכמה מיני הטעאות.

ואחר כך כשבא על דעתו לשוב, הוא מחליש דעתו ומכניס בלבו, שכבר נסתלק השם יתברך ממנו והוא רחוק כל כך עד שכבר אי אפשר לו לשוב.

ובאמת הוא להפך, כי מלכותו בכל משלה אפלו בעשר כתרין דמסאבותא (אפילו בשיא הטומאה), רחמנא לצלן, וכמו שנאמר: "השוכן אתם בתוך טומאותם", ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה, אפלו כשהם טמאים - שכינה ביניהם,

וזה עקר דרך התשובה שעשה משה בארבעים יום האחרונים מאלול עד יום כפורים, שהעקר הוא לידע שהשם יתברך עדין עם כל אחד ואחד אפלו עם הגרוע שבגרועים, בבחינת ו"אציעה שאול הנך".

וכל זמן שהאדם חוזר זאת בדעתו ומכניס זאת בלבו באמת שזה בחינת האזהרה "וידעת היום" וכו', "כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת", הינו בחינת "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך", אזי בודאי יש לו תקוה גדולה, כי כל ימי חייו לזכות לדרך התשובה באמת כי זה עקר דרך התשובה בחדש אלול, שהוא בחינת "הנותן בים דרך" וכו', שזה סוד כונת אלול כמובא בכונות.

והכונה הפשוטה שיוצא מזה לכל בני אדם הפשוטים הוא לידע, שאפלו בתוך מצולות ים השוטפים מאד על האדם כהמון גלי הים ממש, בבחינת: ותשליכני מצולה בלבב ימים, אף על פי כן גם שם יש דרך ונתיב תמיד לשוב אליו יתברך על ידי בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך, שזה סוד כונת אלול בחינת הדרך הנ"ל, שכל אדם יכול לזכות אליו תמיד בכל מקום שהוא בפרט באלול, אם יאמין בזה באמת ובפשיטות.

-----------

יצר הרע פועל בשני שלבים:

1. משקר אותנו, מסמא את עיננו, ומדמה רע לטוב וטוב לרע, וע"י כך מכשיל אותנו.

2. אחרי שנכשלנו, מחליש את דעתנו - מייאש אותנו, בטענה כי אדם שחטא כל-כך הרבה כמונו, כבר לא יכול באמת לשוב בתשובה שלמה.

כל מי שמרגיש יאוש כזה, חוסר אמונה בעצמו וביכולתו לתקן, מיד ידע שהוא תפס את יצר הרע מצליח בפעולתו.

אני מבין שעיקר הקושי במצבים של תקיעות ושל חוסר הצלחה בתיקון, הוא לא בתיקון עצמו, אלא באמונה בעצמך כי תצליח לתקן.

וכל זאת כאמור עצת יצר הרע הממזר, המסתיר מאחוריו את האמת שהיא:

"השוכן אתם בתוך טומאתם" - אפילו בשיא הטומאה הקב"ה שוכן איתנו ןמצפה לנו שנתקן.

מי לא היה שב אם באמת היה משער לעצמו שהקב"ה בכבודו ובעצמו נמצא כאן לידנו במצבים היותר קשים שלנו ומצפה לנו בכליון עיניים שנשוב אליו ?!

עיקר התשובה בחודש אלול כהכנה לעבודת התשובה הקדושה בעשרת ימי תשובה וביום הכיפורים, היא להוריד את המסך, לבנות את המוטיבציה, ולהפנים כי "השם יתברך עדיין עם כל אחד ואחד, אפילו עם הגרוע שבגרועים בבחינת" :

 לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר יְהֹוָה חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע:
אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק:
אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה:
כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יְהֹוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ:
אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה:
 פלאיה {פְּלִיאָה} דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ:
 אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח:
אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ:
 אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם:
 גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ:
 וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי:
גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה:
 כִּי אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי:
 אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד:
 לֹא נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ:
 גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ ולא {וְלוֹ} אֶחָד בָּהֶם:
 וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם:
 אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ:
 אִם תִּקְטֹל אֱלוֹהַּ רָשָׁע וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי:

 אֲשֶׁר יֹמְרוּךָ לִמְזִמָּה נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ:
 הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְהֹוָה אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט:
 תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי:
 חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי:
 וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם:               "

(תהילים קלט')