פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת כי תצא פרק כ"א-ט' פרק כ"ה.

פרשת החסד והרחמים, לא לנצח נריב וניטור:

(ח) רַחוּם וְחַנּוּן ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד: (ט) לֹא לָנֶצַח יָרִיב וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר:

   בפרשה הקודמת, פרשת שופטים למדנו בפרק טז על (יח) שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק: (כ) צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:

   בפרשתנו מפורטת מידת הצדק שהיא מידת החסד והרחמים. על הפער בין משפט וצדק אנו לומדים בין השאר גם ממשלי פרק ב (ו) כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: (ז) יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם: (ח) לִנְצֹר אָרְחוֹת מִשְׁפָּט וְדֶרֶךְ חֲסִידָיו יִשְׁמֹר: (ט) אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כָּל מַעְגַּל טוֹב: (י) כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם: כך מפרש מלבי"ם הוא רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל שחי במאה ה19 את משלי פרק ב פסוק ט "אז תבין צדק". "חוץ ממה שישפיע עליו חכמה ובינה ודעת אלהים, יבין גם כן צדק ומשפט - שהיא ההנהגה בין אדם לחברו, ומשפט הוא מה שמחויב לפי שורת הדין וצדק הוא מה שיעשה לפנים משורת הדין..."

  בספר תהילים פרק קג כמו במקומות רבים אחרים אנו לומדים על דרכו של אלוהים לפנים משורת הדין, כלומר המשפט: (ב) בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו: 1. (ג) הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי: 2. (ד) הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים: 3. (ה) הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי: 4. (ו) עֹשֵׂה צְדָקוֹת ה' וּמִשְׁפָּטִים לְכָל עֲשׁוּקִים: (ז) יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו: (ח) רַחוּם וְחַנּוּן ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד: (ט) לֹא לָנֶצַח יָרִיב וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר: בפרשתנו דוגמאות רבות שבהם המצוות הם מצוות של חסד ורחמים.

   פרק כא (י) כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ...(יא) וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: (יד) לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ:

   פרק כב (ו) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ... לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים:

   פרק (טז) לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו:

   פרק כ"ג (כ) לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ... כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ:

   פרק כ"ד (ה) כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח:

   פרק כ"ד (י) כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ: (יא) בַּחוּץ תַּעֲמֹד...(יב) וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא...(יג) הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ...

   פרק כ"ד (יד) לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ: (טו) בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ...

   פרק כ"ד (ד) לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ:

   ימי אלול עוברים יום אחר יום. השופר קורא לנו לסליחות ובעצם לחסד ולרחמים. לא לנצח נריב לא לעולם ניטור. על לילות הסליחות בירושלים העתיקה אנו קוראים בפרק: לילות הסליחות וראש השנה מתוך יעקב יהושע, ילדות בירושליים הישנה, פרקח הווי מימין עברו. "כבר מתחילת חודש אלול עטה הרובע היהודי שבירושלים דמות שונה מזו שבשאר ימות השנה. משעה שתיים אחר חצות החלו הכול מתעוררים… השמשים הקישו במקלותיהם על דלתות ה'חצרות', פונים בדברי שידול וידידות אל אלה שהיו נמים שנתם… לקום לסליחות. והיו שמשים אשר עמדו בפינות הסמטאות שבעיר העתיקה וקראו בקול רם: ס-לי-חות!  לפעמים חל חודש רמדאן בחודש אלול, ואז היו נפגשים יהודים ומוסלמים, לאחר חצות, בסמטאותיה האפלות של ירושלים. אלה הולכים לבתי הכנסיות לשם אמירת סליחות ואלה לתפילה במסגד עומר. כבוד ואחווה שררו בין שתי העדות אשר השכימו בעת ובעונה אחת לעבודת הבורא.

שבוע טוב

יששכר