ראש חודש אלול
אלול מודיע לנו על הסתיו הקרב. מחר אולי ירד אפילו גשם ראשון. מחרתיים יהיה חם מן הרגיל. העננים הוותיקים שוב מופיעים. חבצלת החוף מביטה אל גלי הים החמים עדיין. החצב הלבן ללא ירוק מרים את פרחוניו גבוהה וניצב.
הימים מתקצרים. עוד מעט יזיזו לנו את השעון. לא עוד "לילות הקיץ החמים" והארוכים. הבקרים יהיו בהירים יותר.
ו"אז יתקע בשופרות לפתוח שערי שמים" הזכיר לנו אברהם חלפי את ה"סתיו היהודי". אבל מי שומע שופר בימים אלו? אביהו מדינה מבטיח לאביו "מתורתך שלא תשכח ושירתך מדור לדור, אוסיף ארון את המזמור." כמה הבטיחו כמוהו?
אלו הם "ימים של רצון" עוד מימי קדם. אלוהים סלח לבני ישראל על חטא העגל. ארבעים ימים היה משה על הר סיני. עד יום כיפור. אלו הם ימים טובים במיוחד לתשובה.
כל החודש תוקעים בשופר בסיום תפילת שחרית. "אם ייתקע שופר בעיר, ועם לא יחרדו?" ספר עמוס ג'. "עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה" מכריז הרמב"ם.
אלול הוא החודש השנים עשר, המסיים את השנה בלוח העברי. לכן במסורת היהודית הוא נחשב לחודש של חשבון נפש על השנה שעברה והכנה לקראת השנה החדשה והימים הנוראים. אנו פונים לאדון הסליחות בוחֵן לבבות, גולה עמוקות דובר צדקות. אנו מבקשים, חטאנו לפניך רחם עלינו.
חודש טוב
יששכר
מבחר אירועים באלול
א באלול ה'ק"ט - כ-6,000 יהודים נטבחים במגנצה בגרמניה לאחר שהואשמו בגרימת המגפה השחורה.
א אלול ה'תרנ"ז - נפתח הקונגרס הציוני הראשון בבאזל.
ב באלול ה'תשל"ח – מנחם בגין ואנואר סאדת מתחילים שיחות השלום בקמפ דוויד.
ב אלול ה'תשנ"ג - נחתם הראשון בהסכמי אוסלו שבין ישראל לאש"ף.
ו באלול ה'תרנ"ז – תיאודור הרצל כותב ביומנו: "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים."
ח באלול ה'תרפ"א - נוסד המושב נהלל. מושב העובדים הראשון בארץ.
ח אלול ה'תשס"ד – גל פרידמן זוכה במדליית זהב אולימפית ראשונה לישראל.
ח אלול ה'תשס"ה –כוחות צה"ל את נסיגתם מרצועת עזה. השליטה ברצועת עזה עברה לרשות הפלסטינאית. בכך הסתיימה שליטה ונוכחות ישראלית של 38 שנה ברצועה.
י באלול ה'תש"ח - החל לפעול בית המשפט העליון של מדינת ישראל.
יד באלול ה'תש"א - החובה לשאת את הטלאי הצהוב מוטלת על כל היהודים שבשטחי הכיבוש הגרמני.
טו באלול ה'תשל"ח - נחתמים הסכמי קמפ דויד.
טז באלול ה'תרכ"ה – נולד הרב הרב קוק, מייסד הרבנות הראשית לישראל. (נפטר ה'תרצ"ה).
יז באלול ה'תרצ"ה – הוחלו בגרמניה חוקי נירנברג, המפלים לרעה את יהודי גרמניה, ושוללים את אזרחותם.
יז באלול ה'תרצ"ט – פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר גרמניה הנאצית פולשת לפולין.
יז באלול ה'תשי"ג – בצה"ל מוקמת יחידת ה101, בפיקודו של רס"ן אריאל שרון.
יז באלול ה'תשנ"ד - נחתם הסכם ראשוני בין ישראל לאש"ף המאפשר ממשל עצמי חלקי לפלסטינאים בשטחי הגדה המערבית.
יח באלול שמעון החשמונאי נתמנה לכהן הגדול, מפקד הצבא ונשיא המכבים.
יח באלול ה'תרפ"ב - תחילת המנדט הבריטי בארץ ישראל.
יח באלול ה'תנ"ח – נולד הבעל שם טוב. (נפטר ה'תק"כ).
יח באלול ה'תק"ה – נולד רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חב"ד (נפטר ה'תקע"ג).
כ באלול ה'תשי"ב - נחתם הסכם השילומים בין ממשלת ישראל לגרמניה.
כב באלול ה'תש"ס – נפטר יהודה עמיחי, משורר ישראלי (נולד ה'תרפ"ד).
כב באלול ה'תשכ"ז – הוקם מחדש הישוב כפר עציון, במקום בו שכן הישוב המקורי מאז יסודו בשנת ה'תש"ג, ועד נפילתו בד' באייר ה'תש"ח.
כג באלול ה'תשס"א - פיגועי 11 בספטמבר. טרוריסטים חוטפים ארבעה מטוסי נוסעים. שניים מהמטוסים מחריבים את מרכז הסחר העולמי בניו יורק. נרצחים כ-3,000 בני אדם.
כד באלול ה'תש"ה - תום מלחמת העולם השניה.
כה באלול ה'תש"ד – נפטר ברל כצנלסון, ממנהיגי תנועת העבודה בארץ ישראל (נולד ה'תרמ"ז).
כה באלול ג'תכ"ח – נשלמה בניית חומות ירושלים בימי נחמיה.
כו באלול ה'תשל"ב - החל אירוע טבח הספורטאים באוליפיאדת מינכן. מחבלים מארגון ספטמבר השחור הורגים שני ספורטאים ישראלים באולימפיאדת מינכן, ונוטלים תשעה נוספים כבני ערובה. תשעת בני הערובה נהרגו למחרת.
כז באלול ה'תשנ"ג – בבית הלבן נחתם הסכם אוסלו בין מדינת ישראל לפלסטינאים בחסות נורווגיה.
כח באלול ה'תש"ס – אריאל שרון מבקר בהר הבית ולמעשה נפתחת אינתיפדת אל אקצא. |