פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת ראה דברים פרק י"א כ"ה-פרק ט"ז י"ז

   הפרשה שלנו מצביעה על רגעי הברכה ורגעי הקללה בחיינו. דברים י"א (כו) רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.  (כז) אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם.  (כח) וְהַקְּלָלָה, אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:  לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.

   אבל מתברר שהברכה והקללה תקפים למצב שבו כבר איננו נודדים, שכבר הגענו אל המנוחה והנחלה. במילים אחרות, כשיש לי מקצוע, משפחה, ישוב, מדינה אני במצב שונה מאשר כשאני בדרך להקים את אלו. במצב ה"דרך" אני עדיין על פי התורה מכין את עצמי לקראת... מתאמן, לומד, רוכש מיומנויות, או במילים אחרות עדיין "במדבר". עדיין "מותר לי" להיות הטירון, להיות הלא מנוסה, הטועה, מתוך שעדין לא השלמתי את הכשרתי.

   יש הבדל בין מצב המדבר ומצב היותנו במנוחה ונחלה ב"ארץ המובטחת". במצב המדבר אנו נוודים, אין לנו מקום מבטחים קבוע, מדינה, משפחה, מקצוע, בית. המצב השני הוא של מנוחה ונחלה ב"ארץ המובטחת". נכון, לרגעים אנו ביו לבין, בין מצב המדבר ומצב המנוחה והנחלה. אבל לרובינו יש תקופות ארוכות שבהם אנו מתיישבים ואיננו נוודים. כך מבחינה מקצועית, משפחתית, מקום מגורים, מדינה, אמונה וכו'.

   והנה אנו לומדים משהו חשוב על מצב המדבר. דברים י"ב  (ח) לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה, הַיּוֹם:  אִישׁ, כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו.  (ט) כִּי לֹא בָאתֶם, עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה, וְאֶל הַנַּחֲלָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לָךְ.  (י) וַעֲבַרְתֶּם, אֶת הַיַּרְדֵּן, וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם; וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב, וִישַׁבְתֶּם-בֶּטַח. מצב המדבר הוא המצב שבו איש כל הישר בעיניו יעשה. כלומר מצב הנדודים הוא של הישרדות והתמודדות יום יומית שבה כל אחד עושה כפי הבנתו על מנת לשרוד. כמו כן, במצב זה, כל אחד וכולם ביחד, מגבשים תורה שעל פיה נחיה כאשר נגיע אל המנוחה ונחלה.

   בארץ  המובטחת המצב שונה. על פי חבקוק פרק ב' (ב) וַיַּעֲנֵנִי ה', כְּתֹב חָזוֹן וּבָאֵר עַל הַלֻּחוֹת לְמַעַן יָרוּץ, קוֹרֵא בוֹ.  (ג) כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד, וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ, חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא, לֹא יְאַחֵר.  (ד) הִנֵּה עֻפְּלָה, לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.

    שבוע טוב לכולם. ואם ירצה השם ונצא מגלות לגאולה, ונשוב אל הארץ המובטחת בה חיינו עד כה. שאלות רבות נשאל את עצמנו על אודות האמונה בה נחיה.

   יששכר.