פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת דברים, דברים פרק א'-פרק ג' כ"ב.

מנהיגות על פי תורת אלוהים, ימי מלחמה כעוד הזדמנות לשלום.

   בפרשת דברים ובכל ספר דברים, משה ניפרד מהעם. עוד מעט כבר לא יהיה מתווך בין העם לאלוהים. מאז ועד היום אנחנו לבד, ללא מתווכים. פה ושם לאורך ההיסטוריה היהודית של עמינו המעונה, דמויות שונות טענו ברמה כזו או אחרת של אמינות שקלטו מסרים משמיים. אבל אנחנו נשארנו בעיקר עם תורת משה שקיבל אותה מפה לפה מאלוהים, שכתב אותה והעבירה לזקנים, כלומר למנהיגות העם. אחרי שנכשלו והעם נידון לגלות של ארבעים שנה במדבר, משה מעביר את התורה ליהושע המנהיג שהוביל את עם ישראל לארץ ישראל.  

   מאחורינו אלפיים חמש מאות שנות פרשנות בניסיון להבין מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו. הוא מציע לנו תורת חיים שאמורה להביא לנו אושר ומשמעות, הישרדות וחיים מוסריים.

   ספר דברים הוא הפרשנות של משה לדברי אלוהים כפי שהיטיב לשמוע ולהבין. דברים א' "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן... הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת... ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר:  רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה..." עלינו להיכנס לארץ ולחיות בה על פי תורת אלוהים שקיבל משה.  "רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם." 

   ארבעים שנה קודם לכניסה לארץ משה לא יכול היה להתמודד יותר עם גודל המשימה לבדו.  "וָאֹמַר אֲלֵכֶם, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:  לֹא-אוּכַל לְבַדִּי, שְׂאֵת אֶתְכֶם..." מרגע זה התורה שקיבל משה מפי אלוהים עוברת גם לזקנים. "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים, וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם; וַאֲשִׂימֵם, בְּרָאשֵׁיכֶם."  המנהיגים נענים לאתגר להיות אלו שנושאים בעול העם על פי תורת אלוהים "וַתַּעֲנוּ, אֹתִי; וַתֹּאמְרוּ, טוֹב-הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת.  וָאֶקַּח אֶת-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים, עֲלֵיכֶם:  שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת, וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת, וְשֹׁטְרִים, לְשִׁבְטֵיכֶם.  וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר:  שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ.  לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו." משה נותר עדיין כמדריך על, מכוון את המנהיגים. מסביר את טעון הסבר ולא הובן מן התורה שכבר באר משה לעם ישראל. 

   התורה והסידור הזה לא הספיקו. בני ישראל לא הרגישו מתאימים לעלות לארץ ישראל. הם היו זקוקים לעוד 40 שהנה של התחשלות במדבר לקראת גודל המשימה.

   והנה מגיע רגע הכניסה לארץ. ברגע זה מספרים לנו בפרקי אבות, כי משה שקיבל תורה מסיניי, מסרה ליהושוע, ויהושוע לזקנים, וכך הלאה... וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.  ומה העיקר? והן אמרו שלושה דברים:  היו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה. התורה הולכת איתנו בארץ ובגלות. סודותיה רבים מן הנגלה לנו ולמנהיגנו.

   ב1967 קרה לנו נס גדול בניצחון גדול. אבל ארבעים שנות הזדמנות והתחשלות משנת 1967 ועד היום לא הספיקו לנו להביא את השלום. אלו היו שנים שלא השכלנו לנצל. זה אמר כך דיברה התורה, זה אמר אחרת דיברה תורה וזה אמר אין צורך בתורה היא לא רלוונטית. בימים של מלחמה חוזרת, אולי הפעם אנו כבר בשלים יותר ומדבר המלחמות וההרג הבלתי פוסק והחיים הלא מוסריים, יפנה את מקומו לשלום אמיתי שנשכיל להציע לאויבנו.

   צריך הרבה אמונה בטוב כדי לבצע משימה מורכבת זו. "...וּבַדָּבָר, הַזֶּה אֵינְכֶם, מַאֲמִינִם, בַּה', אֱלֹהֵיכֶם." וכמו שמכריז ירמיהו בפרק ל"א "כה אמר יהוה, קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל, מבכה על-בניה; מאנה להנחם על-בניה, כי איננו.  כה אמר ה', מנעי קולך מבכי, ועיניך, מדמעה:  כי יש שכר לפעלתך נאם ה', ושבו מארץ אויב.   ויש-תקוה לאחריתך, נאם-יהוה; ושבו בנים, לגבולם.

שבוע טוב ובטוח,

יששכר