פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת פנחס במדבר פרק כ"ה פסוק ט'-פרק ל' פסוק א'.

קול דממה דקה

   עם ישראל מתארגן לקראת הכניסה לארץ. עוד מעט ותגיע תקופת כיבושים, תקופת מלחמות, תקופת תנועה הבלתי פוסקת לקראת מנוחה ונחלה. ברגעים הללו אנו נוטים לשכוח את האחר ולהיות מרוכזים במשימה. אבל המשימה לא תושלם ללא הקשבה לאחר למען שיתוף פעולה למען פעולה כארגון. דרך פרשה זו ניתן ללמוד על קולות שונים שעלינו להקשיב להם. כך נימנע ככל שניתן מלפגוע זה בזה.

   בהפטרת השבוע מספר מלכים א פרק יט אנו קוראים על אליהו: (ח) וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב: (ט) וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ...(יא) וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי ה' וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה' לֹא בָרוּחַ ה' וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ ה': (יב) וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה' וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה:

    באותו מקום במעמד הר סיני שנים רבות קודם לכן, נשמעו הדברים אחרת על פי ספר שמות פרק יט:  (טז) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה: (יז) וַיּוֹצֵא משֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר: (יח) וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד: (יט) וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל:

   רבי יונתן מנסה מסביר לנו את שני הקולות השונים מאד הללו. כך אנו קוראים בילקוט שמעוני במדבר - פרק ז - רמז תשיח. "רבי יונתן אומר: כתוב אחד אומר: קול גדול ולא יסף, וכתוב אחד אומר: ואחר האש קול דממה דקה, כיצד? כשהקב"ה מדבר, מדבר בקול גדול. ומלאכי השרת בקול נמוך, שנאמר המזכירים את ה' אל דמי לכם. ואומר ואל תתנו דמי לו: וכך בשפת ספר תהילים פרק פג: (א) שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף: (ב) אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל:  וכך ישעיהו פרק סב: (ו) עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּרִים אֶת ה' אַל דֳּמִי לָכֶם: (ז) וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ: האדם המנסה להזכיר את קול האלוהים, אל תחשה, אל תידום, אל תשתוק!

   על קול האדם לעומת קול אלוהים אנו לומדים מספר שמות פרק לב תוך כדי חטא העגל. (יז) וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה וַיֹּאמֶר אֶל משֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה: (יח) וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ:

   רבי נחמן מברסלב מדריך אותנו לדבר בקול דממה דקה בספר שיחות מוהר"ן אות – טז.    דע, שיכולין לצעק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאד ולא ישמע שום אדם כלל, כי אינו מוציא שום קול כלל רק הצעקה היא בקול דממה דקה וזה יוכל כל אדם. דהינו שיציר במחשבתו הצעקה ויכנס קול הצעקה במחשבה ויציר בדעתו קול הצעקה ממש עם הניגון כדרך שצועקין. ויכנס בזה עד שיצעק ממש בבחינת קול דממה דקה ושום אדם לא ישמע כלל:

   כי באמת אינו ציור כלל רק צעקה ממש, כי יש סמפונות בראה שמשם יוצא הקול וגם יש סמפונות דקים היוצאים מן הראה אל המח, ועל כן יכולים להכניס הקול דרך הסמפונות הדקים ההולכים אל המח עד שיצעק ממש במחו על ידי מה שמציר במחשבתו קול הצעקה ממש שבזה הוא מכניס קול הצעקה אל המח, ויוכל לעמד בין כמה בני אדם ויצעק מאד ושום אדם לא ישמע כנ"ל. ולפעמים יוכל להשמט מזה איזה קול דק שיהיה נשמע, כי מחמת שנכנס הקול דרך הסמפונות של המח אל המח יוכל להשמט לפעמים שיצא הקול דרך הסמפונות המוציאין קול אבל הוא בדקות גדול:

   ובלא דבור (הינו כשאין מוציאים שום דבור בשעת הצעקה הנזכר לעיל) קל יותר לצעק כנ"ל, כי כשצריך להוציא הדבור קשה יותר לתפס את הקול אל המחשבה ולבלי להניחו לצאת דרך הקנה המוציא קול, אבל בלא דבור קל יותר (לג):

   מסכמת נעמי שמר.  "...מה קול ענות אני שומע קול שופר וקול תופים. כל שנבקש לו יהי. לו תישמע בתוך כל אלה גם תפילה אחת מפי כל שנבקש לו יהי..." כלומר עדיין אפשר להתפלל בקול זה או בקול אחר. כי יש בתפילה את קול נפשנו.   

   קול נפשנו הוא גם קול דמינו אותו שומע אלוהים בבראשית ד'  (ט) וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי: (י) וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה:

   נקשיב לקולות נפש האחרים שמסביבנו. את חייהם ואת אמונתם הם מביאים לנו בקולם הבלתי נשמע או בקולם החלש, החזק, השמח או המעונה. נפש האחר מחפשת אותנו. כדי ליצור יחד משמעותי.

שבוע טוב

יששכר