בכתבה זו נזכרה מירב קנר ז"ל שהתאבדה ובעיקר נכתב על "המטפל" שטיפל עד כמה חודשים לפני מותה הטרגי ואשר נגדו ניהלה מירב מלחמת חורמה עד יומה האחרון באמצעים שונים.
וכתוב בכתבה שהוא היה נוהג לפעמים לדבר אל מטופלות שלו במלים גסות, לשאול אותן שאלות אינטימיות מתחום היחסים המיניים ואף ניסה לגעת בהן וללטף אותן. כל זאת, כחלק משיטת טיפול חדשה שפיתח שדגלה בהעלאת אסוציאציות של המטפל (ממש!).
ועכשיו, אפילו בלי להתייחס לכוונות המטפלים בטיפולים פסיכו-דינאמי נשאלת שאלה ישירה: איך מרגישה מטופלת כואבת שכך מתייחסים אליה? ומה צפויה להיות תגובתה הטבעית (הראשונית, לפחות) לנוכח ההטרדות המיניות הבוטות האלה?
התשובה ברורה: המטופלת, לפני כל דבר אחר, מבקשת לנתק את הקשר החולני עם הפסיכולוג "הסוטה" הזה.
אבל אז נשאלת עוד שאלה: בהנחה שהפסיכולוג הזה הוא באמת סוטה מין, האם משתלם לו לפעול באפן שכזה על המטופלות שלו... הרי הן תעזובנה אותו במוקדם או במאוחר... אז מה עשה מלבד לכרות את הענף עליו הוא יושב?
סביר הרבה יותר, שפסיכולוג סוטה שכזה היה מפעיל את התנהגותו הסוטה על נשים אחרות בסביבתו אשר דווקא אינן בטיפולו. הן לא חסר נשים ביקום...
ולכן מסקנתי היא: שכל מי שמשתמש בשיטות שכאלה (וגם רבות אחרות) עושה זאת מתוך כוונה תחילה לגרום למטופלות שלו לעזוב את הטיפול! כי הוא עצמו במצוקה מפאת התלות הקשה שלהן בו, ולדעתו, רק כך הוא יכול היה להביאן לניתוק התלות החזקה ממנו ולפרידה אשר תביא להתחלת תהליך האינדיבידואציה המיוחל מבחינה טיפולית.
בעניין זה, אני לא אפנה לתקשורת, גם לא למשטרה או לבתי המשפט. אני אמשיך לעקוב, לפרש ולהתריע. אני מקווה שעולם הפסיכותרפיה בישראל יפיק לקחים וילמד לעזור לעצמו. אני מקווה שישתפר כדי שלא יגיע למצבים בהם מטופלים מתאבדים בדמי ימיהם כתוצאה מייאוש ואוזלת יד של מטפלים המשתמשים בשיטות טיפוליות לא מוסריות ולא חוקיות בעליל.
ורק אחזור ואביא משל קטן שפורסם בסוף מאמר שהתפרסם באתר זה: פעם אחת היה קיסר גדול אשר לו מספר שרים נאמנים. הבכיר ביניהם היה חביב עליו מכולם. הלכו הקיסר ושריו למשתה רב משתתפים. כטוב לבו ביין קרא הקיסר אליו את שרו החביב וציווה עליו לרקוד בפני כל באי המשתה ריקוד קטן. השר נדהם, החוויר כסיד וכמובן סירב להתבזות. הוא ענה למלך שלא יוכל להיענות לפקודתו המבישה. לרגע היה נדמה שהמלך ייתקף בזעם, אך במקום זאת קירב את שפתיו אל אוזנו של השר המפוחד ולחש לו במתק קול: "אם לא תרקוד עכשיו ריקוד קטן, תיאלץ לרקוד אחר כך ריקוד גדול!"
|