דב קולר
אסטרטגיה של שינוי חברתי – תוכנית למאבק בגזענות :
התיישבות שיוויונית בישובי משגב – כמקרה מבחן
1. הנחות יסוד
כולנו נולדנו שווים, ולכולנו זכות יסודית להזדמנויות שוות.
משאבי החברה כמו קרקע, מים ונוף, נועדו לכולנו על בסיס צדק חלוקתי.
כל אדם זכאי להכרה, קבלה, כבוד והליך הוגן.
במצב של עימות היסטורי בין קהילות, כדאי להעדיף את גישת השותפות על
גישת השליטה וההפרדה.
2. המצב בישובי משגב
סקר העלה מימצא בדבר רוב יהודי בישובי משגב שאינו מעוניין לקבל משפחות
ערביות לקליטה בישובים הקהילתיים בגוש (28 ישובים).
ועדות הקליטה בישובים והועדה האזורית לקליטה, דחו כבר כ-40 משפחות
ערביות שפנו. רוב המשפחות הערביות התיאשו מהנסיון.
הדחיה מתבטאת בהתחמקות מתשובה ובגושפנקה של "אי התאמה חברתית"
של הזוג הערבי שפנה, "לפי מימצאי ממכון המיון".
מכון המיון נפגש בשנים האחרונות עם ועדות הקבלה בישובים, וגיבש
קריטריונים חסויים ל"התאמה חברתית" לכל ישוב.
למועצת משגב עמדה היסטורית נגד קליטת ערבים בישובי משגב ועמדה
שתמכה במשטרה באירועי 10/2000, בהם 5 מתוך 13 מפגינים ערבים אזרחי מדינת ישראל שנהרגו מירי כוחות הבטחון, היו מאזור משגב : 2 מעראבה, 2
מסכנין ו-1 ממנדא.
קיבוץ תובל מקיים מדיניות קליטה פתוחה-ליבראלית.
הליכים משפטיים בנושאי קליטה ומגורים של משפחות ערביות בישוב קהילתי
יהודי, מתנהלים בצורית, ברקפת.
בישובים מסויימים קיימות משבצות קרקע ערביות בתוך הישוב (עם או בלי
מגורי המשפחה בהן).
3. המצב הפורמאלי בארץ
המדינה בגיבוי בג"צ, נתנה לגיטימיות לקיומן של ועדות קבלה בישובים שגודלם פחות מ-300 משפחות. (כל ישובי משגב קטנים מ-300 משפחות
לישוב).
הלגיטימיות לסלקטיביות כוללת : זכות סירוב לקבל משפחה נטולת יכולת כלכלית לבנות בית, וזכות סירוב לקבל משפחה עקב "אי התאמה חברתית".
בג"צ קעאדן-קציר ופס"ד נוספים, קבעו זכות עקרונית שווה ליהודי וערבי
להנאה ממשאבים ציבוריים.
4. ניתוח פסיכו-היסטורי של המצב הגזעני ומדיניות האפרטהייד
גזענות, אפליה ודעה-קדומה, ניזונים
מפחד (עקב עימות מתמשך ואלים בין 2 הקהילות),
מבורות (אי לימוד : הנרטיב הפלשתיני, חוקי האפליה בארץ, ממצאי ועדת
אור),
מיחסי שליטה במקום יחסי שיתוף (מועצת משגב שולטת בקרקע ובמשאבים),
מהעדר הזדמנויות לקשרים אישיים (חינוך, מדיה, שרותים, כלכלה, מגורים
– כולם בדרך כלל - נפרדים),
מדינת ישראל במצב מלחמה מעודדת :
אתנוצנטריות (בדלנות, "אנו הטובים"),
אחוות לוחמים (שרות צבאי גם לקיום כיבוש ושלילת זכויות מעם אחר),
קדושת האדמה ("ארץ מולדת"- כולה שלי, "שמירה על אדמות הלאום"),
ודה-הומניזציה של האויב ("סרטן בגוף האומה", "המשפחות הערביות יורידו
את ערך הקרקע בישוב", "מה יקרה כאשר הם ידרשו מסגד בישוב ?").
5. עקרונות לאסטרטגיה של שינוי חברתי – מאבק בגזענות
יש להתמודד ברמה הפסיכולוגית – המשפטית – החינוכית - והכלכלית :
א- עם הפחד –
מצעדי פרחים של 40 משפחות ערביות יחד עם חברי "קול אחר בגליל" ו"שביל הזהב" בין ישובי משגב : מחלקים פרחים ומחלקים עלון הסברה :
בעלון יופיע סיפורן וכתובתן של המשפחות הערביות המעוניינות, בג"צ קעאדן-קציר (מתומצת), תמצית הסטורית לתופעת "תחום המושב" שנכפתה על יהודי
פולין, וקריאה לפעולה לכל תושב ותושב בישוב.
ב- עם הבורות – מפגשי לימוד בנושא השיוויון - בישובים :
+ מאפרטהייד לדמוקרטיה בדרום אפריקה,
+ יהודים בתנועות לשיוויון זכויות אתני באירופה וארה"ב,
+ מרתין לותר קינג ומאבקי השחורים לשיוויון בארה"ב,
+ מהטמה מוהנדס גאנדי והדרך הלא-אלימה לזכויות ועצמאות לאומית,
+ קהילות בשליטה מול קהילות בשותפות : קנדה, בלגיה, שוויץ מול
קפריסין, אירלנד, יגוסלביה,
+ משפט וחברה, אסטרטגיות משפטיות לשינוי : עם האגודה לזכויות
האזרח, עדאלה, מוסאווה, הקשת הדמוקרטית המזרחית,
+ מגדר, נשיות, פמיניזם ושיוויון – דרכים ייחודיות בעולם פטריארכלי,
+ ועדת אור- המימצאים, ההמלצות – ומה התקדם (עם "סיכוי",
"עדאלה", "הפורום להסכמה אזרחית"),
+ פרלמנטריזם וחקיקת שיוויון – איך עושים את זה ?,
+ הפסיכולוגיה של הפחד – בדיקטטורה, בנאציזם, באפרטהייד.
+ ועדות הקבלה, "התאמה חברתית", מבחני IQ ועוד מכשירים של
הדרה ואפליה.
ג- עם יחסי השליטה, ושינויים ליחסי שיתוף :
יש ליזום פעולות משפטיות :
- לביטול הסעיף המפלה קליטה על בסיס יכולת כלכלית,
- לביטול הסעיף המפלה על בסיס קריטריונים סודיים של התאמה חברתית,
- לחלוקה משותפת בין המועצות של כספי הארנונה מא.ת. תרדיון ובר לב,
- לחלוקה משותפת של שליטה וניהול מוניציפאליים בקרקעות,
- לחלוקה שיוויונית של תקציב המדינה לתיעוש, תשתיות, חקלאות, מים,
חינוך,
- להעסקה שיוויונית של יהודים וערבים מתחומי משגב במחלקות המועצה,
- להשקעה במייזמים מרחביים : עמק נטופה, אוניברסיטה, תיירות.
- לציון והכרה שיוויוניים וממלכתיים של ימים לאומיים במערכת החינוך :
נכבה, יום האדמה, טבח כפר קאסם, 13 הרוגי אוקטובר 2000. - להקמת ישוב משותף בגליל, לפי ידע ולקחים מהישוב "נוה-שלום".
ד- עם העדר הזדמנויות לקשרים אישיים בין יהודים וערבים בגליל :
יש לתמוך ציבורית ומעשית בבי"ס גליל דו-לשוני :
+ מיזם "מאגר הידע הקהילתי" להרחבת תחומי הענין והמחקר בביה"ס,
+ מיזם "קהילת העסקים המשותפת" לפיתוח עסקים ועסקאות (5% לטובת
ביה"ס),
+ לתמוך בעמותת "גאמאסה" לקולנוע ואומנות משותפים בסכנין,
+ הקרקס המשותף בכרמיאל, בהנהלת ג'יל מיודפת,
+ תאטרון בובות "בובתרצה" מכפר ורדים, המעלה השנה את "כיפה אדומה"
בערבית,
+ גני ילדים במשגב, המקבלים ילדים ערביים : מעלה צביה, אבטליון,
אנתרופוסופי בשכניה,
+ פרויקט הכדורגל לשלום, קייטנות שמש, מייזמי לינק ומעלה צביה לאיכות
הסביבה,
+ כל מיזם תרבותי, חינוכי, כלכלי, פוליטי – המקדם הידברות, שותפות
וחלוקה צודקת של משאבים בין יהודים וערבים.
6. איך עושים את זה :
א. מתוך מודעות להיבטים השונים, כל אחד מאיתנו יפעל ויעשה טוב בתחומו,
וידווח לחברים בקבוצתו,
ב. בתמיכה הדדית של הקבוצה, שתיפגש אחת לתקופה,
ג. בגיוס תקציב לצוות משימה שיקדם את הדברים עפ"י תוכנית עבודה
מקצועית,
ד. בהפעלת מיזם "קהילת העסקים המשותפת", שיקציב עוד 5% לפעילות זו,
ה. בלוביסטיקה להקמת משרד ממשלתי פעיל לשלום ולשיוויון בישראל,
ו. באמונה, בשמחה ובעקשנות. וחז"לנו איתנו : "אל תעשה לחברך את השנוא
עליך", ו "אהבת לרעך כמוך".
דב קולר, יזם שלום מהררית העוסק בפרסום וכתבות תדמית, כתב תוכנית זו עבור עמותת "קול אחר בגליל" – תנועה אזרחית לשיוויון בגליל.
| 
מנהלי הפורום
יששכר עשת
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
יששכר עשת
יששכר-האם אתה מפרסם מודעה זו עבור דב קולר?או שיש לזה קשר לעמדתך?יכול להבהיר? [ל"ת]
שלח דואר לאבנר בן-נון
הודעות נוספות בפורום
יששכר, חשבתי שמדובר ביישוב משותף לעולים מארצות שונות. [ל"ת]