והנה התשובה:

מתוך מדרש רבה.
ביומי דר' תנחומא היו צריכין ישראל לתענית    בימי רבי תנחומא היו צריכים ישראל תענית (כי היתה בצורת)

אתון לגביה אמרין ליה ר' גזור תעניתא גזר תעניתא      באו אליו, אמרו לו: "רבי, גזור תענית". גזר תענית

יום קדמאי יום ב' יום ג' ולא נחת מטרא   עבר יום ראשון, שני, שלישי...   ולא ירד גשם

עאל ודרש להון אמר להון בני התמלאו רחמים אלו על אלו והקב"ה מתמלא עליכם רחמים

עלה ודרש לפניהם. אמר להם "בני, התמלאו רחמים אלו על אלו, והקדוש ברוך הוא מתמלא עליכם רחמים"!

עד שהן מחלקין צדקה לענייהם ראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו

עד שהתחילו לחלק צדקה לענייהם, ראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו (וחשדו בהם כי הם עוברים עבירה)

אתון לגביה ואמרו ליה ר' מה אנן יתבין הכא ועבירתא הכא

הלכו אליו (לר' תנחומא) ואמרו לו: " רבי, מה אנו יושבים כאן (בחיבוק ידיים) ובינתיים מתרחשת כאן עבירה" ?!

אמר להן מה ראיתם אמרו לו ראינו אדם פלוני נותן מעות לגרושתו

אמר להם: "מה ראיתם"? אמרו לו: "ראינו אדם אחד נותן מעות לגרושתו"

שלח בתריהון ואייתינון לגו ציבורא

שלח אחריהם והביאם לתוך הציבור.

א"ל מה היא לך זו אמר לו גרושתי היא

אמר לו "מה לך אשה זו"? - אמר לו: "גרושתי היא".

אמר לו מפני מה נתת לה מעות אמר לו רבי ראיתי אותה בצרה והתמלאתי עליה רחמים

אמר לו: "מפני מה נתת לה מעות"? - אמר לו "רבי, ראיתי אותה בצרה והתמלאתי עליה רחמים".

באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו כלפי מעלה ואמר

באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו כלפי מעלה ואמר:

רבון כל העולמים מה אם זה שאין לה עליו מזונות ראה אותה בצרה ונתמלא עליה רחמים אתה שכתוב בך חנון ורחום ואנו בני ידידיך בני אברהם יצחק ויעקב על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים

רבון כל העולמים! מה אם זה (האיש) שלא חייב לתת לאשתו מזונות, ראה אותה (את גרושתו) בצרה ונתמלא עליה רחמים,

אתה שכתוב בך "חנון ורחום", ואנו בני ידידיך בני אברהם יצחק ויעקב, על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים !!!

  מיד ירדו גשמים ונתרוה העולם

 מיד ירדו גשמים ונתרוה העולם.