http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=379136&sid=127

מכל הכתבה הזו על מירב, שאותה זכיתי להכיר מעט גם אישית, אני הייתי שולה דווקא את הפרטים הקשורים לפסיכולוג הכה נואש וכה חרד שלה ושם עליהם זכוכית מגדלת.

הוא לחץ עליה מאוד חזק, ועוד בצורה לא אתית ופלילית לכל הדעות (אם כי היא לא יכלה להוכיח זאת בבית משפט, וזה ממש שובר ומעצים עד מאוד את הדיכאון). אני חושב שהוא רצה בכל מאודו "להעיף" אותה מהטיפול, להפוך אותה לישות עצמאית ובוגרת... אך לא היה מסוגל לסיים את ההליך הטיפולי בדרך טיפולית טובה ומועילה, גם כי היא "נדבקה" אליו וגם כי היה טיפל בה באופן גרוע בכך שלא השכיל לבצע התערביות חזקות אך בעיקר בטוחות (עד כמה שאפשר) בעת ובעונה.

כאשר יש יחסים טיפוליים ארוכי טווח ונוצרת במשך הזמן תלות אדירה בעוצמתה במטפל (במסגרת יחסי האובייקט!) אזי מעשים פוגעניים ומכוערים שכאלה הנובעים מאדם כה קרוב רגשית שוברים לרסיסים את האמון שלא לדבר על שיברון הלב.... ועלולים להביא לרגרסיה קשה (נסיגה שגווניה דיכאוניים) כאשר מאחורי הפינה מחכה ואורבת מפלצת ההתאבדות.

זו רק דעתי,

יהי זכרך ברוך מירב קנר.