שוטטתי קצת ברשת למצוא מידע לעבודה בנושא "למה אנשים משתמשים בסמים"

ניתקלתי בגישה לטיפול במכורים אשר מתבססת על חיזוק האמונה ודרכה להתגבר על החולי.

במאמר היה ציטוט ממכתב שתפס את עיני

חבר יקר,

מה שלומך?

הייתי חייב לשלוח לך איגרת לספר לך עד כמה איכפת לי ממך.

ראיתי אותך אתמול כאשר שוחחת עם חבריך, חיכיתי כול היום בתקווה שתרצה לדבר גם איתי.

נתתי לך שקיעה לסיים את יומך ורוח משב קרירה להשיב את רוחך וחיכיתי אך לא באת... זה כואב לי, אבל אני עדיין אוהב אותך, כי אני חברך.

ראיתי אותך ישן אמש והשתוקקתי לגעת בשמורות עינייך, אז שפכתי את אור הירח על פנייך.

יש לי כול כך הרבה מתנות בעבורך, אם רק היית מקשיב לי, אני אוהב אותך!

ניסיתי לומר לך בשמיים הכחולים ובדשא הירוק והרוגע, לחשתי זאת בעלי העצים, שמתי זאת בצבע הפרחים, צעקתי לך זאת בפלגי ההרים ונתתי לציפורים שירי אהבה לשיר.

אהבתי אליך עמוקה מהאוקיאנוס וגדולה מהצורך הגדול ביותר בלבבך, שאל אותי דבר אליי, אנא, אל תשכחיני, יש לי כול כך הרבה מה לחלוק עמך.

אני לא אטריד אותך יותר, זו ההחלטה שלך!

אני בחרתי בך, ואני אחכה...

אני אוהב אותך.

חברך, אלוהים."