לכבוד יום ירושליים

ספר תהילים פרק קכב

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ:

(ב) עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:

(ג) יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:

(ד) שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה:

(ה) כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד:

(ו) שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:

(ז) יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:

(ח) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:

(ט) לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:

ירושלים קטנה. לכל משפחה מפורדת מסוכסכת, לכל המתנכרים לשורשים.

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְסבים וסבתות מדורי דורות בְּאֹמְרִים לִי בֵּית משפחתנו נֵלֵךְ:

(ב) עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרי בית משפחתנו:

(ג) בית משפחתנו שבנוי כבית שֶׁחֻבר לו יַחְדָּו:

(ד) שֶׁשָּׁם עָלוּ כולם בחגים שבתות ומועדים עֵדוּת לְמשפחה לְהֹדוֹת לְסבא וסבתא:

(ה) כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית משפחתנו:

(ו) שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם בית משפחתנו יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:

(ז) יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:

(ח) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:

(ט) לְמַעַן בֵּית משפחתנו אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:

מספר אחד החיילים מכובשי הכותל: "לאט לאט התחלתי להתקרב אל הכותל בדחילו ורחימו (ביראה ובאהבה), כשליח ציבור העובר ובא אל התיבה. התקרבתי אליו (לכותל). שליח של אבא וסבא ואבא של סבא ושל כל הדורות מכל הגלויות שלא זכו לכך, ולכן שלחו אותי לכאן. מישהו אמר שם שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה.. שמתי יד על האבן והדמעות שירדו מעיני לא היו שלי... דמעות כל עם ישראל הם היו. שמעות של תקוה ותפילות וניגוני חסידים, וריקודים יהודים. דמעות שצרבו ושרפו את האבן האפורה והכבדה."

חג שמח

יששכר