פסיכולוגיה עברית | ארכיון פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית

עדויות הורים ואנשי מקצוע

על זוועות הריטלין וסמי מרץ אחרים

בהמשך המסמך תוכלו למצוא תלונות רבות על הריטלין ודומיו, על אנשי חינוך המעדיפים ריסון באמצעות סמי מרץ במקום חינוך אמיתי, ועל פסיכיאטרים שמתעלמים מפתרונות חלופיים, ומשקרים ש'הריטלין איננו סם' (הפרטים המלאים שמורים).

ע. א., ירושלים:

"אני נותנת קונצרטה במשך 3 שנים לבני בן ה-12. אני לא מרגישה שזה עוזר לו, להיפך, המצב נהיה יותר גרוע. הילד הפך להיות מדוכא, הוא בוכה מכל דבר, ואיבד את שמחת החיים שלו. הוא הפך להיות אימפולסיבי ומתפרץ ולא שולט בעצמו".

א., קצרין:

"הריטלין גרם לבני בן ה-6 להתקפים אלימים אחר הצהריים והוא לא היצליח להרדם עד 2 בלילה. הבנתי שהריטלין גורם לו להתנהג באופן בלתי נשלט. הרופאה, ד"ר______ בצפת כמעט הרביצה לי כשסירבתי להמשיך עם הריטלין. לבני השני בן ה-16 נגרמו מצבי רוח מהריטלין".

אם, שכונת גילה, ירושלים:

"בתי בעלת אופי נהדר, היא יצירתית, אוהבת לשיר, לרקוד ולשחק. יש לה יכולות גבוהות אולם המורה דורשת ממני שאגדיל לה את מינון הריטלין. אני חוששת להתלונן מפחד שיפגעו בביתי".

י. תל-אביב:

"הפסיכיאטרית_________ , לפי תחושתי, תאבחן כל ילד. היא לא בודקת לעומק. היא בקושי דיברה עם הילד. לאחר שנתיים שנתנו לו את הריטלין הודיע לי נוירולוג אחר שהטיפול בריטלין במקרה של בני מיותר לחלוטין".

א., נתיבות:

"הנוירולוג_________ רושם ריטלין בכמויות. הילד שלי קיבל 36+10 מ"ג ביום, והוא בסך הכל בן 12. אני מכירה אדם מבוגר שמקבל 10 מ"ג. זה נראה לי לגמרי מוגזם"!

ש., חולון:

"כגננת אני רואה איך ילדים מתנהגים עם ריטלין. המצב שלהם נהיה יותר גרוע, חלקם הופכים אלימים ונותנים מכות. אני יכולה להעיד על כך מנסיוני".

נ. גני אביב:

"ניתקלתי בילדה שקיבלה מינון גבוה של ריטלין וצנחה בגן ילדים הקודם שהייתי בו גננת".

ש., באר יעקב:

"בני לקח ריטלין מכיתה ב' ועד כיתה ז'. הפסקתי לו כי הוא התחיל להתנהג באופן פסיכוטי ולהרביץ לעצמו. היה לו קשה מאד לקום בבוקר. כל הזמן היה אומר: 'לא יודע מה יש לי!', 'לא טוב לי'. בכה, והרביץ לעצמו. מאז שהפסקתי הוא מרגיש הרבה יותר טוב, וזה מה שחשוב לי!"

פ. אזור ירושלים:

"בני בן ה-7 השתמש שנה וחצי בריטלין. בחודש וחצי האחרון חלה הידרדרות לבעיות פסיכוטיות קשות, הוא יצא משליטה עם התקפי זעם בבית הספר, וכעת הוא מטופל בתרופות אנטי פסיכוטיות".

ר., אופקים:

"הפסיכיאטרית___________סיפרה לי שההורים מאד נרתעים מלתת את הריטלין והיא יודעת שהם נרתעים, ואז היא מאיימת עליהם ומספרת להם שהילד יהיה עבריין אם לא ייקח את הריטלין ואז הם משתכנעים".

רוקחת, מודיעין:

"אני מכירה בית ספר ביישוב ליד מודיעין שיש בו 'מסדר ריטלין'. מפסיקים את הלימודים. הילדים עומדים בשורה ארוכה ומקבלים את המנה היומית שלהם".

י., סטודנטית:

"לקחתי ריטלין בעצת הפסיכיאטר. הוא אמר לי לקחת אותו לפי הצורך. זה גרם לי להזיות מטורפות בזמן המבחן. התנהגתי כמו משוגעת: צעקות, צרחות, התפרעויות, ואחר כך down מטורף".

אם ממודיעין:

"ביתי בת ה-12 הפכה כמעט אנורקטית מכך שהיא לוקחת ריטלין מכיתה א' (6 שנים). ישנה החמרה של התופעות. היא לומדת בחינוך המיוחד, ובכל זאת לא מאפשרים לה להיכנס לכיתה ללא ריטלין. הריטלין גורם לה לכאבי ראש ולכאבי בטן איומים. אנו מאכילים אותה כמו תינוקת, בכפית, כי היא ממש לא מסוגלת לאכול. היא מקבלת 40 מ"ג של ריטלין על הבוקר. (פי 4 ממה שלוקח מבוגר ממוצע). המורה מתקשרת אלי בבוקר ושואלת אותי אם לא נתתי לילדה את הריטלין הבוקר. אני שואלת: למה? אז היא אומרת: 'כי הילדה אוכלת'. אני מרגישה נורא ואין לי למי לפנות".

ג. אזור השרון:

. בכיתה של בני 22 תלמידים שנוטלים ריטלין".

ע., כפר סבא:

"הנוירולוג, ד"ר________ לא עושה איבחונים. הוא לא בודק את הילד, ואפילו לא שולח הורים לבצע בדיקת 'טובה'. בני בן ה-16 הפך לאחר חמישה חודשים של ריטלין לעצבני על סף פיצוץ. הוא נכנס לדיכאון ואיבד את הביטחון העצמי שלו. לכן הפסקתי".

רוקחת, בית מרקחת ר"ג:

"מצאתי שיש אצלי עלייה של 60 אחוז בכמות המתיל פנידאט (החומר הפעיל של הריטלין והקונצרטה) מול שנה שעברה על סמך הדו"חות שהגשתי השנה למשרד הבריאות. זה ממש מזעזע בעיני!"

אסף, סטודנט בן 26:

"בשבוע הראשון שלקחתי ריטלין הייתי מסטול לגמרי כל השבוע, אחר כך הורדתי את המינון, אבל אז, לאחר שלושה חדשים התחיל לחץ בעין שמאל ובכל מקרה הריטלין לא נותן לי לישון".

לעדויות נוספות אפשר להיכנס לאתר העמותה: www.cchr.org.il

ההבדל בין בית הספר של פעם לזה של היום הוא הימצאות מסיבית של פסיכולוגים ופסיכיאטרים סביב מערכת החינוך ובתוך המוסדות להכשרת מורים.

הפסיכולוגים (באמצעות היועצות החינוכיות) עוסקים באופן בלתי נלאה בחיפוש אחר 'חריגים' בקרב הילדים. הם מפנים אותם ל'איבחונים פסיכולוגיים' ובכך מדביקים להם תוויות של 'הפרעות' ו'לקויות' שבסיסם המדעי מעורפל. אולם הפסיכולוגים בעיקר עורכים איבחונים. רבים מהפסיכולוגים מטילים ספק ביעילות הפתרונות שלהם עצמם, ולכן הם מאפשרים לילדים להגיע אל הפסיכיאטרים והנוירולוגים.

הפסיכיאטרים והנוירולוגים לא מטפלים בתהליך הלמידה, שהינו שורש הבעיה, אלא עוסקים אך ורק בריסון כימי או המרצה כימית של הילד באמצעות סמים מסוכנים ומזיקים (כדוגמת הריטלין) כדי להשיג את שיתוף הפעולה שלו. זהו למעשה 'אילוף' ילדים באמצעות סמים ולא ריפוי של שום ליקוי.

סמים אלה רק מגבירים את האלימות ואי הסדר במערכת החינוך. הם מהווים 'פתרון' עבור המערכת ולא עבור הילד. הם מנסים לחסוך כסף, זמן ומאמץ על חשבון ילדינו.

כפיית איבחון או טיפול מזיק שאינך מסכים לו על ילדך היא פגיעה בזכויותיך כהורה.

כדי שילדך יוכל להרגיש בטוח בבית הספר יש לחוקק חוקים שיגנו עליו מפני ניסיונות להפוך אותו לחריג באמצעות איבחונים פסיכולוגיים שמובילים אותו היישר לעבר סימום פסיכיאטריבסמים מסוכנים.

כדי שנוכל לחולל שינוי משפטי אנו זקוקים לכמה שיותר עדויות על:

1. אנשי חינוך, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ונוירולוגים אשר פגעו בזכויותיכם בכך אשר:

א. כפו עליכם לבצע איבחון, ובכך הדביקו לילד תוית של הפרעה פסיכיאטרית.

ב. כפו עליכם לתת לילד סם מסוכן בניגוד לרצונכם.

ג. נהגו בילד באופן רשלני או פוגעני.

2. ההשפעה המזיקה שנגרמה לילד מן השימוש בריטלין או בסמי מרץ אחרים.

העמותה מתחייבת להגן בכל האמצעים על פרטיותם של מגישי התלונה, וכמובן לא לחשוף אותם ללא אישור מפורש מהם.

את העדות העבירו בבקשה לכתובת האי-מייל של העמותה: cchr_isr@netvision.net.il

או בפקס : 03-5663750

או לכתובת: עמותת מגן לזכויות אנוש, ת.ד. 37020 תל אביב מיקוד 61369

לפרטים ושאלות נוספות ניתן להתקשר למשרדי העמותה בטלפון 03-5660699

בתודה מקרב לב,