פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת במדבר ספר במדבר פרקים א-ד' פסוק כ'

פרשה זו, דיונים, ייעוצים, והתלבטויות אישיות במרחב הפסיכולוגי יהודי,

מופיעים גם בפורום הפתוח "פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית",

באתר "פסיכולוגיה עברית."

http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=25

על הדגל שלנו

   בחודש השני הוא חודש אייר בשנה השנייה לצאת ממצריים נערך מפקד אוכלוסין. (א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: (ג) מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן: (במדבר א)

   גם סדרי ההליכה במדבר וסדרי החניה מותקנים בפרשה זו. השבטים חולקו לארבעה דגלים. במדבר א' (נב) וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ לְצִבְאֹתָם: במדבר ב' (ב) אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ: במרכז בני לוי, מררי, גרשון וקהת. מסביב ארבע מחנות סביב ארבע דגלים: דגל שבט יהודה, ראובן, אפריים ודן.

   ואילו היום, כשהגענו לחניה הקבועה לארצנו. ביום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות, יום ירושלים דגלי ישראל מונפים. במקומות מרכזיים, מעל בנייני ציבור על מרפסות במכוניות.

איך נוצר דגל ישראל?

   בראשון לציון בשנת 1885 הניף ישראל בלקינד דגל כחול לבן.

   בשנת 1891 בטכס הנחת אבן היסוד למושבה נס ציונה, הכריז מיכאל הלפרין "הדגל הכחול לבן הוא הדגל העברי שלנו. צבע התכלת הוא כצבע השמים של ארצנו. והצבע הלבן הוא כטוהר אמונתנו. כאן תקום מדינה עברית וזה יהיה דגלה".

   נוח רוזנבלום שר לנו את שירו המפורסם "שאו ציונה נס ודגל, דגל מחנה יהודה, מי ברכב מי ברגל, נעשה נא לאגודה. יחד נלכה נא נשובה, ארצה אבותינו, אל ארצינו האהובה, ערש ילדותינו. השיר מבוסס על הפסוק בירמיהו ד' (ו) שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל תַּעֲמֹדוּ... ובפרק נא (כז) שְׂאוּ נֵס בָּאָרֶץ תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גּוֹיִם הַשְׁמִיעוּ עָלֶיהָ מַמְלְכֹות אֲרָרַט מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז פִּקְדוּ עָלֶיהָ...

   ב1897 בבזל בשוויץ דוד וולפזון כותב בזיכרונותיו. "בפקודת מנהיגנו הרצל באתי לבאזל, כדי לעשות את כל ההכנות לקונגרס הראשון. בין השאלות הרבות שהעסיקוני אז היתה אחת... באיזה דגל נקשט את  אולם הקונגרס? מה יהיו צבעיו...? והנה הבהיק רעיון במוחי: הרי יש לנו דגל, לבן-כחול - הטלית אשר בה נתעטף בתפילתנו, טלית זו היא סמלנו! נוציא נא את הטלית מנרתיקה ונגולל אותה לעיני ישראל ולעיני כל העמים. הזמנתי אז דגל כחול-לבן ומגן-דוד מצוייר עליו וכך בא לעולם דגלנו הלאומי."

   מגן דוד מורכב משני משולשים הפוכים היוצרים כוכב בעל שש זוויות. מגן דוד מוזכר בתלמוד בתפילה "ברוך אתה ה' מגן-דוד". המסורת מספרת כי דוד המלך נשא מגן דוד על מגינו. ישעיהו בנבואתו מציין שש תכונות למלך ישראל, שהם גם ששת קצוות במגן דוד  "רוח חוכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעה ויראת ה' (ישעיהו י"א א-ב). מגן הדוד משמש לאורך הדורות דוד כסמל חשוב.

   ב 1933 בקונגרס ה- 18 הוכרז. " לפי מסורת ישראל של שנים רבות הדגל תכלת לבן הוא,  דגל ההסתדרות הציונית והעם העברי."

   ב 1948 זכה הדגל למעמד הרשמי שלו, בהחלטת מועצת המדינה הזמנית. שר הדתות הרב פישמן אמר: "...נתקדש דגל זה במסורת עתיקה מאז, תכלת לבן. דוד וולפסון הציע זאת על יסוד צבע הטלית שהיא תכלת לבן ואני חושב שיש לקבל את ההצעה עם התוספת של מגן דוד, שנתקדש גם הוא במסורת ישראל". מאז אנו מתייחסים לדגל.

שירים לדגל ישראל.

   רפאל ספורטה שר: "כל הארץ דגלים דגלים, עם רוקד גלים גלים, עם שמח, טף צוהל - חג היום לישראל."

   דוד ברק בשירו ארץ ישראל יפה שר: "בכחול לבן מונף הדגל ולירושלים כל שירי, אנחנו שוב עולים לרגל הו, שירי: עם ישראל חי! ארץ ישראל יפה ארץ ישראל פורחת, את יושבה בה וצופה את צופה בה וזורחת."

   שלונסקי שר: "אלפי ידיים ארץ מולדת, עודך צעירה, מה לך הועיד העתיד? תכלת שמים רועפת שירה, ים את חופיך מליט. אך צופה העין, הלב יחרד: ענן מתפרץ ממערב. קדימה! דגל החופש ביד אדם משחרר אסוריו. אם היד רועדת, הרגל כושלה, עוד שבע נקומה ונלך, הרוח ישיר לנו שיר גאולה ושחר דרכנו יברך... ולקראת הנגה נסל מסילה, דגלנו ימריא - עד כוכבים, אדמת מדבר עזובה אבלה נפריא גנים מוזהבים."

   אורית ירקוני כבר שרה בפחות התלהבות: "אני אדם פשוט, אני הולך בתלם ושר שירים שניגונם כל כך רגיל. אני חסר לאום, איני מניף שום דגל לא ירשמו אותי בספר הימים... אני בוחר תמיד בפתק הלבן כי איש בי לא מאיץ, וכלום לא מדאיגני אני רוצה להשאר אדם קטן."

   יוסי בנאי מהסס ודואג: "למות למען רעיון, זה רעיון נפלא, אבל אני עוד חי כי בראשי הוא עלה ונביאי הזעם ממשיכים פה להטיף דגלים וסיסמאות לא מפסיקים הם להניף. ויום אחד כשנצעד למלחמה קרובה, זקופי קומה ומלאים בים של גאווה עוד יתברר שמתנו סתם בגלל טעות קטנה מרעיון שכבר יצא מזמן מן האופנה.

   ויש גם בינינו שכבר ששורפים את הדגל שלנו.

שבוע טוב

יששכר