הרב אריה לוין (איש צדיק היה), רב ירושלמי מתקופת המאבק לקוממיות, היה ידוע בכינויו "רב האסירים", על שום מנהגו הקבוע לבקר את האסירים שהיו כלואים במגרש הרוסי (אסירי מחתרות ואסירים פליליים כאחד) ולקיים אתם את תפילת השבת. נודע לו גם תפקיד מרכזי בזיהויים של 12 מגופות אנשי הל"ה, בטקס מיסטי באמצעות "גורל הגר"א" הנה קטע שקשור לענייני הפורום:

"כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה.  
מנהג היה לו לאבי שבכל ראש חודש אחר הצהרים, היה נוטל מהבית חבילה קטנה תחת זרועו והולך. בביתנו כבר ידעו שאין שואלים אותו להיכן ולמה? כך נמשך מנהגו במשך זמן רב.
פעם נלוויתי אליו בדרכו ניגש אל אבי אדם אחר ושאלו: "מה שלום קרובך הנמצא בבית חולי רוח?" השיב: "ברוך ה'".
אחרי שהאיש הלך לדרכו שאלתיו: "אבא, מי הוא זה קרובינו המאושפז בבית חולי הרוח?"
סיפר לי: פעם ביקר שם כדי להמליץ על חולה שיאשפזוהו, ומכיוון שהיה במקום, ניגש לבקר בתאי החולים. ראה איש אחד שהיה מוכה ופצוע וכמובן שהתעניין בו. השיבוהו החולים: סוף סוף חולים אנו וישנם רגעים שאנו משתוללים, או אז האחים תופסים בנו בכוח ולפרקים אף "מרביצים". כיוון שלכולנו קרובים ובני משפחה, הרי שחוששים האחים שמא יבוא הקרוב, ימצא שפגעו בקרובו, יקבול על כך ויעשה מהומה. אולם חולה זה היינו היחיד, שאין לו קרוב וגואל, והאחים נוהגים בו בחומרה רבה, ואת כל כעסם משליכים עליו...
ניגש ר' אריה לאחים וסיפר להם שחולה זה קרובו...
מאז הפך חולה זה ל"קרובו" של אבא, והיה סר אליו מדי פעם ואף מביא לו מתנות...
ידעו כולם שהלה- קרובו של ר' אריה הוא..."