פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת כי תשא ספר שמות פרק ל' פסוק י"א - פרק ל"ד.

*אלוהים מצווה למנות את בני ישראל מגיל עשרים באמצעות תרומת מחצית שקל. כסף כופר נפש זה, הוא לעבודת אהל מועד לזיכרון. העשיר לא ירבה והעני לא ימעיט. הכנת אוהל מועד, המשכן וכליו נמשכת. יוצרים כיור לרחצה. יוצרים בשמים וקטורת במתכון מיוחד רק לפולחן. 

 

*עם ישראל מצווה שוב לשמור השבת כאות לעולם לדורותם, בין אלוהים לבני ישראל וכיום איסור עבודה שחובה לנפוש בו.

 

*בזמן שמשה מקבל בהר סיני מאלוהים את שני לוחות הברית, בני ישראל שהתייאשו ונותרו לבד ללא מנהיג, דורשים מאהרון להכין להם אלוהים אחר. אהרון מכין עגל מסכה מזהב עשוי מנזמי הזהב של בני ישראל. אלוהים מכנה את בני ישראל עם קשה עורף ובחרון אפו חושב להשמידם. משה מתווכח עם אלוהים ואלוהים ניחם על הרעה. כאשר יורד משה מהר סיני ורואה את מעשי העם, הוא שובר את הלוחות בזעם. בני לוי מצטווים על ידי משה להרוג שלושת אלפים מבני ישראל. משה שורף את עגל הזהב ומשקה את בני ישראל במים מהולים באפר העגל השרוף. אהל מועד מוצא אל מחוץ למחנה ויהושע הנער הוא הקרוב ביותר למשה. משה מבקש לראות את אלוהים פנים אל פנים, אך זוכה לראות רק את אחוריו. אלוהים מצווה את משה להכין לוחות כראשונים ומשה עולה שוב להר סיני.

 

*אלוהים קורא את קריאת שלוש עשרה מידותיו "ה' ה' אל רחום וחנון..." שוב מחדש אלוהים את הבטחתו לרשת את ארץ ישראל. בני ישראל מוזהרים שוב מפני עבודת אלוהים אחרים. הם מצווים לשמור את שלושת הרגלים: חג הקציר, חג האסיף וחג המצות. אלו הם שלושת הרגלים בהם בני ישראל מצווים לעלות אל המקדש.

 

*מודגש כי הבנים הבכורים, פטר הרחם, שייכים לאלוהים ויש מצווה לפדות אותם.

 

*ארבעים יום וארבעים לילה כותב משה את לוחות דברי הברית עשרת הדיברות. ברדתו קרן עור פניו ובדברו אל העם הוא שם מסווה על פניו.

שבת שלום

יששכר