לבי אתך מושון יקירי.

אני רואה אותך בדמיוני ואני מצייר אותך אומר את המשפט הזה. ואני רוצה לשתף אותך במה שהמשפט הזה אומר לי. בשבילי המשפט הזה הוא בלתי אפשרי בעליל. ההשערה האמונית, ככל השערה אחרת, איננה ובהגדרה איננה יכולה להיות וודאות.

מה זה מושון היקר? מה זאת "וודאות שאינה מהסוג של וודאות הוכחה לוגית"? ממתי יש לבני אדם וודאות כזאת? ממתי יש לבני אדם וודאות בכלל?

אתה יודע מה יש לבני אדם? לבני אדם יש צורך בוודאות. לבני אדם יש משיכה לוודאות. אתה יכול לצייר לעצמך משהו שיערער את וודאותך? אני בספק גדול. וודאותך איננה תוצאה של הבנה. וודאותך היא ביטוי להחלטתך לדבוק בעמדתך. זו החלטה אפריורית ששום עובדה לא תשנה אותה. זו הדרך שבה אתה מבין את "נעשה ונשמע". אתה תמיד תסביר את המציאות כך שתתאים לעמדתך וכשלא תדע לתת הסבר כזה תתלה את חוסר ההסבר במוגבלותך.

זה לגמרי בסדר. מותר לך ואולי אפילו תפקידך להקשיב להלמות לבך. מותר לך וכנראה שאינך יכול אחרת כשם שאף אחד אחר לא יכול אחרת. המציאות כשלעצמה נדונה כבר אלפי שנים ומזמן התברר לבני האדם שהמציאות איננה אלא הדרך בה הם רואים אותה.

האמונה, או במילים אחרות ההנחה המוקדמת על איך לפרש את שרואות עינינו, ההנחה המוקדמת הזאת היא תנאי מוקדם לעצם יכולתנו לתפוס.

ורק דבר אחד אין בכל אלה. וודאות אין בהם. גם אם כלנו כל כך רוצים לנחול וודאות כזאת.

אתה יכול לקרא לזה "חשיפה", "רבדי חיים", "מותר האדם מן הבהמה", "מותר ישראל מן אומות העולם" ועוד תוסיף עליהם כהנה וכהנה. ואף אחת מאלה לא יצאה מגדר תחושותיך האישיות הפרטיות והלגיטימיות.

שלך,

צביקה.