| תוכן: |
כמטפלת באנשים עם צרכים מיוחדים, ביניהם מטופלים דתיים וחרדים, אני לעתים נתקלת בהתנגשות בין עולם הערכים הדתי לבין עקרונות הטיפול של פסיכותרפיה דינאמית. שאלה שאני מתלבטת אתה לאחרונה היא של סתירה בין העבודה על מידות אשר לפיה אדם, מתוך אמונה, שואף לא לכעוס - והכעס נחשב כעבודה זרה, צריך "להיות בשמחה תמיד", לעבוד את ה' בשמחה, לא לפחד כלל...—ובניגוד לכך עבודה טיפולית המעודדת הבעת רגשות מודחקים ע"מ לשחרר את האדם ממצוקה נפשית ומסימפטומים הפוגעים באיכות חייו, עיבוד אבל ע"מ לשחררו לחיות בצורה מלאה ...
אשמח להערות, רעיונות, ומקורות.
לילך
|
מנהלי הפורום
יששכר עשת
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
לילך הורוביץ
שלום לילך
שלח דואר ליששכר עשת
הודעות נוספות בפורום
"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטין בו"