לחברי הפורום שלום

מביא בפניכם מקרה לייעוץ. הפרטים המזהים שונו על מנת למנוע אפשרות זיהוי, כך שכל דמיון למציאות הוא מקרי בלבד. מצד שני כפי שתראו, זהו סיפור שחוזר על עצמו לא אחת. מה יש לנו כפסיכולוגים להציע לפונים אלינו בענין זה?

הוריה פנו לייעוץ. ביתם בת ה 24 החלה להששתף בשעורי יהדות אצל רב חביב. הקבוצה הלומדת עצמה חביבה אף היא. בימי שישי לא עוד פאבים, אלא שיחות רוחניות אל תוך הלילה. ההורים מבוהלים. "עדיף שתהיה לסבית" ולא דתיה. זועקת האם. "אני חושש שאנחנו נאבד אותה" אומר האבא בשיקול דעת.

למטפלת שהציגה את המקרה היו רגשות מעורבים. היא חשבה במונחים של מצוקה רגשית של הבת שהביאה אותה לחפש ביטחון. ומצד שני עורר בה הסיפור הערצה וגעגוע לבת המעזה לגעת בשורשיה היהודיים. גם רצון סמוי לעזור לילדה לא להסתבך היה שם.

"אנחנו מבקשים שתעזרי לנו שהיא לא תחזור לנו בתשובה." הם חוזרים ואומרים.

"היא עושה טעות עם החיים שלה" סוערת האם.

"חיינו יהיו מסובכים יותר וזה מיותר" מציין האב באחריות.

מבקש הצעות שאלות, רגשות, ומחשבות לכיווני יעוץ טיפול.

בתודה ושנה טובה

יששכר עשת