יעקב אוהב את יוסף מכל בניו ועושה לו כתונת פסים. אחיו שונאים אותו. יוסף חולם חלומות בהם רואה עצמו במרכז וכולם משתחווים לו. יוסף מספר את חלומותיו לאחיו ולאביו ושנאתם גוברת. אפילו אביו גוער בו. יעקב שולח את יוסף אל אחיו הרועים. הם מתנפלים עליו ורוצים להרגו. ראובן מתנגד. הם מפשיטים אותו ומשליכים אותו לבור. מאוחר יותר, מוכרים אותו לישמעאלים ומדיינים. ראובן לא היה במקום. כששב, מתגלה לו האירוע.  ביחד הם מחליטים לטבול את כותנת הפסים של יוסף בדם כבש ולהודיע ליעקב שיוסף נטרף. וכך היה. יהודה מנהל מערכת משפחתית מורכבת. דרך סיפורה של תמר אשת בן יהודה ער, מתבררות חובות הבעל והאחים לאישה ולאלמנה. מתבררת החשיבות הרבה של המשכיות המשפחה והבאת ילדים לעולם. בינתיים יוסף מורד מצרימה ומצליח מאד בביתו של פוטיפר שר הטבחים של פרעה. אשת פוטיפר מנסה לפתותו וכשלא מצליחה, מאשימה אותו בכך שניסה לפתות אותה. יוסף נענש וניתן/נשלח  לבית האסורים. שם הוא פוגש את שר המשקים ושר האופים האסורים אף הם. הוא פותר את חלומותיהם ומנבא את עתידם. לשר המשקים ניבא כי פרעה ישא את ראשו וישיבו למשרתו, לשר האופים ניבא כי פרעה יסיר ראשו מעליו והוא יומת. יוסף מבקש משר המשקים שיזכור אותו בבא העת ויסייע לו לצאת מבית האסורים. כאשר שר המשקים מושב למשרתו הוא שוכח את יוסף.

 

שבת שלום

יששכר