הֶקָטֶה בפרשת דרכים

ציטוט קטע מהתזה של דבי שפריר-קרת הנקראת "הקטה בקבוצה". התזה עוסקת בשלב בהתפתחות קבוצה בו נושא הסבתא עולה.

המילונאי אבן-שושן מגדיר כך "פרשת דרכים":

1.   מקום הצטלבות של דרכים אחדות, אֵם-הדרך.

2.   [בהשאלה] מצב של תהִיָה וחֹסֶר-ידיעה לאן לפנות.  (מילון אבן שושן, 1993).

פרשות דרכים מסמלות בחירה, גורל, כוחות על-טבעיים ואת הפחדים והתקוות האנושיים המתעוררים בעת הצורך לבחור. לאורך ההיסטוריה ייחסו למקום זה חשיבות שבאה לידי ביטוי גשמי: בפרשות-הדרכים נגבו מסים, הוצבו מזבחות, מצבות, בתי-תפילה, פסלים, בוצעו בהם טכסים מגיים, הוצאות להורג וקבורת אנשים המרוחקים מהחברה (פרי, 2003) או קבורת אנשים קדושים, כפי שניתן לראות ברחבי ישראל.

במיתולוגיה היוונית הייתה האלה הֶקָטֶה  אלת הצמתים, אשר הם מקום פרשת-הדרכים. המשורר היווני Hesiod כתב תאוגוניה, שבה שר על הקטה במילים המתארות את חשיבותה הרבה:

"...Hekate, whom Zeus
honored above all others; he gave her dazzling gifts,
a share of the earth and a share of the barren sea.
She was given a place of honor in the starry sky,
and among the deathless gods her rank is high.
For even now, when a mortal propitiates the gods
and, following custom, sacrifices well-chosen victims,
he invokes Hekate, and if she receives his prayers
with favor, then honor goes to him with great ease,
and he is given blessings, because she has power
and a share in all the rights once granted
to the offspring of Ouranos and Gaia."
(Hesiod, Theogony, 411-422)    (“Hekate”, Greek Mythology).

הקטה נחשבת לפטרונית פרשות-הדרכים, שם הוצבו פסליה וסמליה, ושם נהגו להקריב לה סעודות בטקס קבוע. היא מכונה גם "הקטה המדריכה", מכיוון שתפקידה הוא להדריך את עוברי האורח. ואמנם בידה היא מחזיקה לפיד המאיר את הדרך. הקטה בעלת שלושה ראשים, לעתים בגוף אחד ולעתים בשלושה גופים. בשלושת ראשיה היא מביטה לכל הכיוונים הראשיים של המשך הדרך היוצאת מפרשת-הדרכים " (פרי, 2003). האלות בעלות שלושה ראשים מדגישות בעיקר את הצמיחה בשלושה שלבים של זמן: התחלה-אמצע-סוף, לידה-חיים-מוות, עבר-הווה-עתיד. חלוקת הזמן הוא ארכיטיפ הקשור "לאם הגדולה". האשה, החווה מחזור חודשי והריון, אחראית על הגורל באמצעות חלוקת הזמן והמרחב. על מטבע רומי עתיק מוטבעות שלוש נשים, הפונות לשלושה צדדים וכל אחת אוחזת נול לטוויה. האשה טווה את הזמן, אורגת את החיים (1963 .(Neumann E . פירוש שמה של הקטה הוא "הבאה ממרחקים" (פרי, 2003) וייתכן שהכוונה היא למרחקי הזמן.  "האם הגדולה" מכילה שלושה מצבים: האם הטובה, האם הנוראה והאם הטובה-נוראה. וכך על אם-הדרך: "כשהיא כועסת, דמטר או אישתר, הטור או הקטה, היא יכולה לעצור את רחמה והעולם ישותק. כאמא טובה, היא שולטת בשער המזרחי, שהוא שער הלידה; כאמא נוראה, היא שולטת בשער המערבי, שער המוות, שהוא הכניסה לשאול" (p.170  .(Neuman E.,פרשת-הדרכים האשה היא העומדת ומכוונת את התנועה  לכיוונים השונים בהתאם ליחס שלה אל ההולך בדרך.

נראה שהקטה הייתה בעבר חיבור של שלוש אלות: הקטה, הזקנה-החכמה, ה-crone; דמטר, האם; ופרספונה, העלמה הבתולה, ה-maiden. הן ייצגו את הסבתא, האם והבת. ואמנם פרשת-הדרכים נקראת בעברית גם "אֵם-הדרך" (פרי, 2003). הקטה היא גם הסבתא וגם מסמלת את ההעברה הבין-דורית הנשית בחיינו. היוונים הקדמונים האמינו שבמקום שבו האדם נדרש לבחור את המשך דרכו ולכן חש חוסר רוגע ומתח המלֻווה בחרדה, השושלת הנשית עשויה לסייע לו, ובעיקר הסבתא.

מקורות המידע הנזכרים בקטע זה:

פרי ריבה, מעשה ביצירה. הוצ' מודן. 2003.   [הערה שלי לחברי בפורום: הספר הזה מומלץ ביותר לכל מי שמתעניין בקשר בין מיתולוגיה, משלים אגדות וסיפורי עם לתהליכי יצירה פנימיים של כל אחד].

Neumann E., The Great Mother, An Analysis of The Archetype. Prenceton University Press. Second Edition, 1963.