חברים יקרים,

אני רוצה להמשיך כאן חילופי דברים שהיו לי עם מושון באחד הדיונים הקודמים. דברנו שם על החלק שלנו באמונתנו. עלהחלק שלנו ביצירתה ובקבלתה של האמונה.

לפני הרבה שנים קראתי משהו באחד מספריו של הוגו ברגמן האגדי על תולדות הפילוסופיה. באותו פרק עסק ברגמן במהפכה המדעית העמוקה של עולם הפיזיקה בראשית המאה העשרים. הוא ניסה להסביר את עומק המהפכה. חוקים ותיאוריות פיזיקליות קמו ונפלו פעמים רבות גם לפני המהפכה הקוונטית של תחילת המאה העשרים. ובכל זאת, היה משהו מיוחד מאד במהפכה הזאת.

הרבה דיונים פילוסופיים התקיימו במהלך הדורות על משמעותו ותקפותו של המדע. הרבה שאלות שאל כבר דיוויד יום על חוק הסיבתיות ועל ההכרח הלוגי שבו. ובנקודה אחת לא היה ספק. חוק הסיבתיות הוא הנחה בסיסית שבלעדיה המדע איננו אפשרי. המדע בנוי כידוע על תצפיות אמפריות. הוא מניח שיש קשר חד משמעי בין סיבה לתולדה. הנחת המדע הבסיסית היא שאם נחזור על אותה תצפית נסיונית ובאותם תנאים נראה בהכרח את אותה התנהגות. לא יתכן שאם נפעיל את אותם כוחות בדיוק על אותו חלקיק בדיוק הוא יתנהג בצורה שונה בכל מדידה. אם כך יקרה, לא נוכל להסיק ממה שראינו על מה שיהיה והמדע מאבד את משמעותו.

המהפכה הקוונטית של תחילת המאה העשרים לא סתם החליפה את חוקי המכניקה בחוקים אחרים. היא טענה למשמעות חדשה של חוקי המכניקה. הרעיון הבסיסי של התיאוריה הוא עקרון אי הוודאות. לא ניתן לדעת בוודאות את התנהגות הטבע. האפשרות הטכנית שהתפתחה בתקופה זאת לערוך תצפיות, גם אם עקיפות, על תנועתם של אלקטרונים בודדים, הראתה שבעולם האלקטרונים אין סיבתיות ברורה. אפשר להפעיל בדיוק את אותו ניסוי על אלקטרונים זהים והתנהגותם כתוצאה מהניסוי תהיה שונה. אותם כוחות בדיוק יגרמו לחלק מהאלקטרונים לנוע בצורה אחת ולאחרים לנוע בצורה אחרת. חוק הסיבתיות שלאורך דורות היה הנחת מפתח בסיסית של המדע קרס. לא במוחם של פילוסופים. החוק הזה קרס במעבדה. בתצפיות ממשיות.

והדברים שציטט הוגו ברגמן מאחד מבכירי הפזיקאים של אותה תקופה נחרתו בלבי. הדבר דומה לבני אדם שצועדים במדבר ומגלים עקבות. סקרנותם של ההולכים גורמת להם להתחקות על העקבות. מי הוא זה שהלך כאן במדבר לפנינו? ואחרי צעידה ארוכה מגלים ההולכים ש"העקבות עקבותנו"! אין סיבה אפריורית לחוק הסיבתיות. אנחנו הנחנו אותו כי בלעדיו אין משמעות לניסוח חוקים פיזיקליים. עד שהתגלו ממצאים חדשים שהראו לנו שבתנאים מסוימים חוקי הטבע השליטים הם סטטיסטיים ולא מוחלטים. חוקי המכניקה הקוונטית יכולים להעריך את הסיכוי להמצאותו של חלקיק בתקופת זמן מסוימת באזור מסוים אבל לא לדעת זאת בוודאות.

נזכרתי בדברים האלה בהקשר של הדיון האמוני שלנו. בשאלה על מקורה של האמונה. רציתי להביא לכם את הספור הזה כדי לומר שגם האמונה שאנחנו מוכנים כהגדרתו של מושון "לחיות עליה ולמות למענה" האמונה הזאת בין שהיא דתית בין שהיא לאומית בין שהיא סוציאל דמוקרטית, בכל מקרה מקורה בנו. אנחנו בחרנו בה. אמונתנו היא פרי הכרעתנו והעקבות שהיא מותירה בכל תחומי חיינו הם עקבותנו.

צביקה.