פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת וירא בראשית פרקים י"ח-כ"ח

אלוהים מנסה את הגר.

רגע לפני שאלוהים מנסה את אברהם עם יצחק בנו מנסה אלוהים את הגר.

   הניסיון של הגר, הוא ניסיון של "רגעי חוסר אונים". רגעים שבהם כבר עשינו הכל, כולל תפילות ואנו מיואשים. אנו ממתינים למותנו, לסוף, לכישלון. אפילו כבר איננו מאמינים בנס. אלו רגעים בהם אלוהים מנהיג את העולם על פי דרכו ואנו רק צופים בו ואיננו יכולים להתערב. זהו רגע לצפות ממש בתוכניותיו של הקדוש ברוך הוא עבורנו. זה יכול להיות על מיטת חוליו של הורה גוסס, או כשאיבדנו את הבלמים והמכונית מתדרדרת, או כשממולנו דוהרת מכונית במהירות, או כשאיננו יודעים את התשובות בבחינה וברור כבר שניכשל. ואם החיים ממשיכים. האם נהיה פוסט טראומטיים? נידונים לסיוטי חרדת הסוף? או כפי שמציע פרק זה. זכינו לראות את כוונותיו של אלוהים עבורנו.    

   בראשית פרק כא (ט) וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק: (י) וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק: (יא) וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ: (יב) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע: (יג) וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא:

   גם כאן כמו בסיפור העקידה "וישכם אברהם בבוקר" (יד) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע: הגר המגורשת יוצאת למדבר והולכת לאיבוד. (טו) וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֶמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם: (טז) וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ: הילד ישמעאל בסכנת חיים. הגר אינה מאמינה באלוהים ואינה מתפללת אליו.

   אבל אלוהים הוא אל רחום וחנון. (יז) וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם: (יח) קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ: הוא מבקש ממנה להאמין שבנה יחיה.

   הגר מתקשה להאמין ואלוהים מסייע לה ולו עוד. (יט) וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר: גם בהמשך לא ברור אם היא אם תומכת: (כ) וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת:

   והנה הרגע שבו חוזרת הגר להאמין בסיכוי של בנה לחיים. זה הרגע שהיא מחתנת אותו. (כא) וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

שבת שלום

יששכר