פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת לך לך פרק י"ב-י"ז

ברית בין הבתרים

ברית בין קרעי גופות קורבנות עם ישראל לדורותיו.

בראשית פרק ט"ו

   (א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה...אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד:

   ההבטחה של אלוהים היא הגמול על דבקותו של אברהם באמונתו באלוהים.

   (ג) וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי: (ד) וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר...זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ: (ה) וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים...(ו) וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה:

   אמונתו של אברהם היא באלוהים שהוא גם כל יכול וגם בורא הכל.

   (ט) וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל: (י) וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר: (יא) וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם:

   הרבה דם קרבנות  ישפך עד לגאולה. לציפור הנפש החופשייה, יש את הסיכוי לא להיבתר. והגוזל? האם הוא אותו עוף גוזל שאמור לחתוך את השמיים חופשי? והעיט יורד על הפגרים? אברהם מנסה לגרשו. אבל בשמיים ממתין הנשר לגוזל והוריו לא יוכלו לסייע לו. את דרכו הוא יעשה ללא הגנת הוריו. אולי רק בעזרת עצמו ובעזרת האלוהים, בעזרת השם.

   (יב) וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו: (יג) וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: (יד) וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל:

   יש הבטחה יש תקווה אבל בעוד מאות שנים. זהו תהליך ארוך וממושך של התגבשות של עם דרך עבדות בת ארבע מאות שנה. בסיום תקופת הסבל, אלו ששיעבדו ופגעו בעם ישראל יינזקו והעם יצא ברכוש גדול, אולי הוא רכוש הניסיון. עם למוד סבל מחושל ומגובש.

   (יז) וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה: (יח) בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:

   תנור עשן ולפיד אש. ממש כור היתוך יעבור העם בדרך על הגאולה. ואנחנו היום? אל הארץ שבנו, למודי סבל. אולי עם קשה עורף? והדרך? אולי כבר לא רחוקה. אולי כבר את רובה עשינו. אולי אנו יותר קרובים לגאולה ממה שאנו חווים לא פעם.

ברית בין הפרורים ק. צטניק

ראי, אהובה! גודל הדמעה שעל כף- ידי השנית כגודל פירור-הלחם.

קומי, נצאה, אני פה, ואת באשר את, ונעמוד שנינו יחד בעלטה של אותם רקיעים.

אהבתנו תעבור בין שני פירורי-הלחם והיא תחליפם זה בזה על כפות-ידינו.

את תאכלי את שלי, ואני אוכל את שלך -

ראי, לא כוכבים הם המנצנצים מעל ראשינו. גצים תועים הם,

ממעשנת-הקרימאטוריון, הדועכים ואינם.

רק זוהר פניך לא יכבה לעולם מברק דמעתי, אשר הפכה גביש.

שבת שלום

יששכר