פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת בהעלותך פרק ח - פרק י"ב.

*מתואר טכס הדלקת הנרות במנורה. יש בידי האדם להדליק את האור ולסייע למנורה הקדושה האלוהית להאיר.

*הלווים מטוהרים ומקודשים לעבודת השם. הם עובדים באהל מועד כדי למנוע סיכון פגיעה לבני ישראל הניגשים לקודש. אחרי הטיהור מתחילה עבודת הלווים. תפקיד הפקיד הוא גם לסייע לאזרח שלא לטעות ולהיפגע מן הממסד.

*בני ישראל חוגגים את הפסח הראשון במדבר כפי שנצטוו. איזו התרגשות, אולי היו אמירות כגון "אתם זוכרים לפני שנה בדיוק היינו עבדים."

*לטמאים נאסר לעשות את הפסח. ההיתר ניתן מאלוהים, להם וגם לנמצאים

"בדרך רחוקה לכם" שהם הגרים ואזרחי הארץ. זהו מעשה של קירוב לבבות.

*כשהוקם המשכן ענן כיסה אותו ביום. בערב הוא נראה כעמוד אש עד הבוקר. בעלות הענן נסעו בני ישראל וברדתו ינוחו. את האות להמשיך את המסע קיבלו בני ישראל מה'. לא הייתה זו החלטה עצמית.

*משה מצווה לעשות שתי חצוצרות כסף בהם יריעו לכינוס, לנסיעה, למנוחה, ליציאה למלחמה וליום שמחה. תרועת החצוצרה באה להזכיר את שם השם ברגעי שמחה עצב ביטחון ופחד.

*פסח עבר. בני ישראל ממשיכים במסעותיהם לקראת החניה מדבר פארן. משה מזמין את יתרו להישאר ולהיות העיניים של עם ישראל, יתרו מהסס. משה מציע ליתרו להיות מעט מן הצד, הזר האחר שבה ללמד אותנו על עצמנו.

*שלושה ימים נוסעים בני ישראל מהר ה' לכיוון ארץ ישראל. וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר משֶׁה קוּמָה יְהֹוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: (לו) וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְהֹוָה רִבֲבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: פסוקים מפורסמים מן התפילה בזמן פתיחת הארון.

*העם שוב מתלונן. אש החלה לבעור בעם. משה מתפלל והאש שוקעת. אלוהים מעניש את העם מיידית בהרג.

*האספסוף התאווה לבשר. בני ישראל מצטרפים אליהם לדרישה: מי יאכילנו בשר? ההליכה במדבר נותנת אותותיה בעם המאבד את סבלנותו.

*משה מתלונן על כובד משא מנהיגותו. ה' מזמינו לאסוף שבעים זקני העם ושוטריו.

הוא בחר מאלו שחיו את העבדות זמן רב ויכולים להיות אמפטים לסבל העם.

*אלוהים נענה לעם ישראל ומביא להם את השליו. אלוהים נענה לבקשת העם, אך מביא  את הבשר כעונש.

*רוח אלוהים שורה על שבעים הזקנים והשוטרים. והתנבאו. אלדד ומידד התנבאו אף הם במחנה. יהושע מציע לכלאם. משה מתנגד "מי ייתן וכל עם ישראל נביאים?" רוח הפלורליזם מנחה את משה. אלוהים אינו מתערב הוא מאפשר.

*השליו מגיע ברוח בהמוניו ולבני ישראל יש בשר. ה' שוב פוגע בישראל על תאוותם.

שוב ושוב נפגעים המחיר על חטאים מיידי וכבד.

*מרים התלוננה של משה שלקח אישה אחרת. אלוהים מענישה בצרעת. משה מתפלל "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" ההלכה מרכזית כאן היא לשון הרע ונזקיה הגדולים.

כיצד קובעים מתי יש לעשות שינוי?

בני ישראל התקדמו לארץ המובטחת על פי אות מאלוהים. כשהענן עלה זה האות לנוע. כאשר אתם עסוקים בחיי נישואים, חברות מתמשכת, מקום עבודה, תחביב, חברות. איך תקבעו מתי הזמן להמשיך הלאה ולעשות שינוי? לפי הכדאיות? כאשר מרגישים שעמום? אי נוחות? אי שביעות רצון? איום? האם אתם מקיימים גם בירור ערכי מוסרי פנימי, מחובר לעולמות רוחניים כלשהם? במדבר ט (יז) וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (יח) עַל פִּי יְהֹוָה יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי יְהֹוָה יַחֲנוּ...

האם זה מוכר לך? קרה לך? מה תעשה/י? למה דווקא ככה?

שבת שלום.

                                                                                            יששכר עשת