| מאת: | אריאל | תאריך: | 21/10/2005 00:45 |
נושא: |
כלום אפשר שלא להזיע ? - סיפור חסידי | | תוכן: | שלום לכולם,
הנושא הזה של יחסי מטפל-מטופל עלה כאן לא מעט לאחרונה. עבודת המטפל מצריכה עמדה כפולה - מחד, "עימו אנוכי בצרה" , כאדם וכחבר , בגובה עיני המטופל תוך הזדהות עם כאבו וסיבלו, ומאידך, כמטפל וכאדם העומד בשפת הבור ומחלץ את האחר ששקע לתוכו.
בהקשר זה ראיתי היום סיפור יפה שמצא חן בעיני :
שאלו את המהר"ש ( הרב'ה הרביעי בשושלת אדמ"ורי חב"ד) מדוע הוא מזיע כל כך כשנכנסים אליו ל"יחידות" ( שיחה אישית של החסיד עם רבו , בו הוא שוטח את צרותיו, מכאוביו וכשלונותיו ומבקש דרך תיקון ). ענה הרש"ב : בשביל שאוכל להשיב עצה נכונה להשואל , אני צריך להרגיש בצרתו ממש , כמו שהוא בעצמו מרגיש. ואני מוכרח להפשיט את עצמי מלבושי ולהתלבש בלבושיו שלו. ושוב כשאני צריך ליתן לו עצה לא אוכל לעשות כן כשאני עדיין בלבושיו, כשם שהוא עצמו אינו יכול לשית עצות לנפשו. ואני צריך להפשיט את עצמי מלבושיו ולהתלבש בלבושים שלי. ובכן לכל שואל ושואל אני צריך לעשות פעמיים פשיטה ולבישה .. כלום אפשר שלא להזיע ? . |
|
מנהלי הפורום
יששכר עשת
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
כמה צחקתי. פתיחה נאה לשמחת תורה הקרב ובא [ל"ת]
שלח דואר ליששכר עשת
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום