הי לכולם

על הסכמים כתובים כעדות לאמון אני רוצה לכתוב כאן.

אני מוכר רכב לאיש  אחר. אני אומר לו בא נכתוב זיכרון דברים, כדי שלא אפסיד קונים אחרים. זיכרון הדברים הוא עדות לרצינות הקונה.

הוא משיב לי. תאמין לי. לא צריך זיכרון דברים. אתה לא מאמין לי?

אני משיב. אם אתה מתכוון לממש את ההתחיבות שלך לקנות רכב מה הבעיה לכתוב זיכרון דברים כעדות לכוונותיך?

אין מה לעשות. אנחנו רוצים לפעמים להפר התחייבות להתחרט. אבל לא רוצים לשלם את מחיר הפגיעה באחר.

ההתחייבות היא כמו שבועה או נדר. לא רק האחר מעורב. גם הקדוש ברוך הוא המגן על שנינו.

אז

א. לא נמהר להתחייב.

ב. אם נתחייב נדע שמחיר החרטה הוא פגיעה באחר שלא אחת מחייבת לפצות אותו.

ג. נסו זאת ביום יום ביחסים. עובד נהדר, מגביר אמון. נותן שקט ואמינות.

   דוגמא אני כותב ביומני הולכים לסרט בשבת אני ואישתי. זהו חוזה כתוב, היא רואה את הכתוב ביומן ומאשרת. ואם לא בא לי? אני פוגע בה, היא תיכננה, וויתרה על דברים אחרים, נחה לכבוד היציאה.

חג שמח

יששכר