שלום לכולם

בשנים האחרונות התעייפתי מכדור סל בטלויזיה. גם השנה לא צפיתי ממש במשחקים. אבל התערבותו של בורא עולם כפי שהיא באה לידי ביטוי בדברי הפרשנים והעתונאים מלאה את ליבי שמחה!!!

יש כאן בעיני ראיה יפיפיה של קבוצה מעולה המהווה שליחה של הקדוש ברוך הוא ומזכירה לנו עם ישראל ולעולם כולו את חסדו. אולי תאמרו "משל" "דיבור שכזה" "דרך לבטא דברים" לא! ממש חסד אלוהי!

הצורך של עתונאים להשתמש במילים מהעולם האמוני מעיד לעניות דעתי לא רק על הכוח המטאפורי שלהן אלא מעיד אולי גם על נוכחות ואמת שיש בהן...לא יודע מה להגיד... אבל ככה אני מאמין, מרגיש. בתנ"ך נמצא לא אחת שאלוהים מבטא את חסדו וגם את חרון אפו באמצעות שליחים שונים שקשה להאמין שהם שליחיו.

צרוף מוזר של שמירת שבת של פיני גרשון, אמונתו בשילוב בין מעשי ידי אדם בברכתו של בורא עולם, עם השחקנים שקיבלו כוח יוצא דופן, הקהל, השמחה...הקודש נובע מין החולין...

כותב עתונאי "הכדורסל...הפך מענף ספורט לאומי לסוג של דת...הכוללת התגלויות אלוהיות, אותות, מופתים, נבואות וסימנים..." (התעלמתי ממילה לא נאה שנוספה בכתבה.)

מה אומרים? מה נאמר כפסיכולוגים בנושא לאלו שבאים לטיפול ומעלים את הנושא?

יששכר עשת