"מה שאני שואל זה לא מה אפשר לדמיין אלא מה נכון לדמיין (לפי היהדות כמובן)
אם תאמר לי שכל הדמיונות הם לגיטימיים אז אין כאן שום אמירה משמעותית כי האלוהים יכול להיות טוב או רע, גדול או קטן וכו' ונשארת השאלה מה היהדות רוצה ממני?"
תהיות חשובות אתה מעלה.
אתה מביא את זה למקום אינטימי של אדם מול בורא עולם ללא תיווך תרבותי, הילכתי.
אני מאמין שיש מקום כזה שבו אני מדמיין אותו והוא מאפשר לי ברוב חסדו דמיונות מסוייימים ואחרים לא.
אינני מבין אותו.
אני מאמין בו.
ויש את המקום התרבותי שעליו הציע הרמב"ם פשוט לשלול את כל התארים הדמיונות. במקום להסתבך אם נכון ולא נכון.