פסיכולוגיה עברית | ארכיון פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית

מאת:

נתי

תאריך:

30/4/2005 21:55

נושא:

((העתקה:)) אוירת סוף חג... או: בין מצה לחמץ...

תוכן:

כתבתי את ההודעה הזאת למטה כתגובה לשאלתו (הנוגעת ללב...) של אריאל מה יהיה עם רוח החירות עכשיו כשפסח נגמר... אבל נדמה לי שהיא נשתלה לי במקום לא נכון ונבלעה אי שם עמוק בפרמידה.

אז שוב:

אריאל,
לקחת אותי עם ההערה שלך הרבה מאוד שנים אחורה, לתחושת ה"חור" הזאת שהייתי חשה בתור ילדה בסוף כל חג.
התחושה הזאת קיבלה את ביטויה המוחשי ביותר בסופו של חג הפסח.
בליל הסדר, תמיד היינו מוציאים את שולחן המטבח לסלון ופותחים את הפלטות כדי שיהיה מקום לכל האורחים + אליהו הנביא. במשך כל ימי החג (ככל הנראה מפאת עצלנות) היה נשאר השולחן עומד עם מפה לבנה במרכז הסלון.
עבורי זה היה סימן לימי החג המיוחדים. אוכלים בסלון, בשולחן גדול, על מפה לבנה (שאריות של מאכלים חגיגיים)... משהו חגיגי ומיוחד...
בתום ימי הפסח, ההורים היו מקפלים את השולחן ומחזירים למטבח. זה היה בשבילי רגע של תחושת "חור", השולחן על מלוא הדרו החגיגי סולק מן הסלון - הספות של ימי החול עוד טרם הוחזרו למקום - והסלון ריק ושומם. מזכיר שהחג על כל סממניו נגמר. אני זוכרת ממש את הצער שנגרם לי כילדה כל פעם שהבנתי שעכשיו חוזרים לשגרה...
(צער אותו הטבעתי כמובן ב"חאליקות" שהייתי עושה על רצפת הסלון החשופה....)

אין פה אמירה לגבי מה אפשר לעשות עם "רוח החירות" בפורום (אם כי נראה לי שלא יהיה יפה לקחת לגדולים את הפורום בשביל לצייר על הקירות כל הזמן, וגם אתה יודע, בימי עבודה אני לא ממש ערה עד 3 לפנות בוקר).. אבל אני ממש מזדהה עם אווירת ה"מה? כבר נגמר?"...

ובלי שום קשר ****** בשורות טובות ********

לפני כמה שעות בדיוק על קו התפר שבין המצה לחמץ נולדה לי אחיינית קטנה (שביעית במספר)...
רעיונות לשמות משמעותיים לתאריך המיוחד?
(לא מצה ולא מופלטה בבקשה...)