פסיכולוגיה עברית | ארכיון פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית

מאת:

מושון

תאריך:

10/4/2005 17:00

נושא:

לקראת פסח - על עבדות וחירות

תוכן:

שלום לכולם,
ברצוני לשתף אתכם בקטעים ממאמר של הרב קוק לקראת פסח בשם "חירותנו", שעיינתי בו אתמול:
אשמח אם תקראוהו בעיון.

"החירות שאנו מתרשמים בה ביותר בליל התקדש חג של זמן חירותנו,
בעת אשר גם בעצם ימי הגלות והשעבוד לא חדלנו מלהביע את התגעגעותנו אליה באמרנו
"השתא עבדי, לשנה הבאה בני-חורין" (מתוך ההגדה), היא מוכרחת להיות הולכת ומתפתחת בקרבנו פנימה מדריגה אחר מדריגה עד אשר יבוא היום אשר ינוסו הצללים וחירותנו המוחלטת תאיר עלינו באורה המלא כעצם השמים לטוהר.
אבל להתלמד אנו צריכים איך לסגל לנו את אותו הרוח הגדול של החירות אשר זרח עלינו אמנם בתקופות המאירות שלנו, ואשר יצא כברק נוצץ ... בגאולת מצרים, אשר נגלה עלינו מלך-מלכי המלכים... וקרבנו לעבודתו שהיא חירותנו הגמורה, והרים אותנו משפלותה של העבדות הנכריה אשר שוא היא עבודתה.

כיצד אנו צריכים להבין את אותה החירות המיוחדה שלנו?
וכיצד יהיה אפשר לנו להסתגל אליה במציאות החיים?
...

ההבדל בין העבד ובין החורין, אינו רק הבדל מעמדי - מה שבמקרה הוא משועבד לאחר, וזה הוא בלתי משועבד.
אנו יכולים למצוא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות, ולהיפוך, בן-חורין שרוחו הוא רוח של עבד.
החירות הצביונית היא אותה הרוח הנשאה, שהאדם וכן העם בכללו מתרומם על ידה, להיות נאמן לעצמיות הפנימית שלו, להתכונה הנפשית של צלם אלקים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים אשר הם שוים את ערכם.
מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מעורים בתכונתו הנפשית העצמית כי אם במה שהוא יפה וטוב אצל האחר השולט עליו.
...

ואנחנו כבושי הגלות, שכל כך הרבה מאות שנים היינו משועבדים ביד אדונים קשים, לולא פנימיות נשמתנו העליונה הספוגה רוח של חירות... היתה הגלות יכולה להפך רוחנו בקרבנו לרוח של עבדים.
אבל הננו מפגינים בזה ברוחב לב, בחג זמן חירותנו, כי באמת הננו חשים את עצמנו בני-חורין בעצם מהותנו, והשאיפה הנאצלת שלנו אל הטוב ואל הנשגב היא אצלנו השאיפה העצמית שלנו..."

באמת שניסיתי לקצר, אבל זה מה שיצא.

מה דעתכם ???