מאת: | אריאל | תאריך: | 14/2/2005 20:56 |
נושא: | פסיכותרפיה יהודית או תרגום ל"יהודית" | תוכן: | שלום לכולם ( ובמיוחד למושון השב מן הכפור )
רציתי לשתף אתכם בשאלה שהעסיקה אותי זה מכבר והיא מהות הפסיכותרפיה היהודית.
שיטה טיפולית כמו גם תיאוריית אישיות איננה מסתכמת באוסף פעולות טכניות שנמצאו יעילות לטיפול בבעיה זו או אחרת. למעשה , הדברים הפוכים. פעמים רבות דווקא מהשקפת העולם ואופן ראיית האדם נגזרת שיטה טיפולית מתאימה תוך שימוש בטרמינולוגיה המתאימה לאותה התפיסה.
כאשר אנו דנים בגיבוש שיטת טיפול יהודית , עלינו לבחון באיזו רמה אנו עוסקים. האם אנו מסכמים לעצמנו כיצד תופסת היהדות את האדם , כוחותיו ומטרותיו וגוזרים לפי זה שיטת טיפול מתאימה או שמא איננו אלא מתרגמים את הפסיכולוגיה שאנו מכירים עם הבסיס התרבותי ממנה צמחה לטרמינולוגיה יהודית. באופן דומה אנו עשויים למצוא את עצמנו מוסיפים לסל החוויות והתפיסות בהן עוסקת הפסיכולוגיה המודרנית , חוויות ותפיסות נוספות , אמוניות ורוחניות מעולמנו היהודי על אף שיתכן מאוד שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת.
על מנת להבהיר את הפער בין שתי הגישות, זו המתרגמת או מוסיפה לזו שמספקת גישה אלטרנטיבית אתן מספר דוגמאות :
בכנס שהיה בבר אילן בנושא רבנות ופסיכולוגיה ( כנס שהוזכר כבר בפורום בעבר ) עלתה שאלת הדילמה שבין "אחריות המטפל כלפי המטופל" לבין "אחריות רב כלפי הא-ל". עצם הצגת הדילמה בצורה כזו מציגה התייחסות פסיכולוגית לא יהודית המתייחסת לחוויות ולקוגניציות של האדם ( מרכיבי הנפש ) ומתעלמת מרכיבים פנימיים יותר, רוחניים , נשמתיים,ואם תרצו דתיים אליהם מתייחסת היהדות. במובנים רבים היתה הדילמה בין הרב לאותו פסיכולוג, דילמה בין צרכי הנפש וצרכי הנשמה .
ללא התייחסות למרכיבים הנשמתיים של האדם מישראל (ובתוך זה נכנסים תורה ומצוות שמצד זה אמרו חז"ל שאין מים אלא תורה , שכשם שאי אפשר לו לאדם מצד צרכיו הפיזיים לשרוד ללא מים כך אי אפשר לו לשרוד ( מצד נשמתו ) ללא תורה ומצוות. כשם שהתייחסות למרכיבים הרגשיים תוך התעלמות מאלו הקוניטיביים תחטא לאמת הוא הדין ביחס להבטים הנשמתיים שעיקר משמעותם "דתית". מה זה אומר לגבינו כמטפלים ברוח יהודית ? האם עלינו לכוון את המטופל לשמור תורה ומצוות בכדי לתת ביטוי לנשמתו הגוועת מצמא או שמא להתעלם. ואם נטען שאין אנחנו מטפלים אלא במה שמעונין בו המטופל האם עדיין ניתן להשתמש בתרפיה יהודית ? האם נעמת אותו מול צרכי הנשמה שלו כפי שייתכן והיינו עושים ביחס למטופל המתכחש לרגשותיו או מחשבותיו ?
דוגמא נוספת הקשורה גם היא לאותו נושא. מהו התוקף החיצוני של תרפיה יהודית שכזו ? האם היא אוניברסלית או שמא שונה היהודי בצורה מהותית ותהומית מרעהו הלא יהודי כפי שטוענים רבים מחכמי ישראל , ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי כמו גם חכמי הקבלה והחסידות .
בסופו של דבר מסתכמת השאלה לכדי : האם כוונתנו לשקף את תפיסת האדם כפי שראוה חז"ל או כל מה שאנו מעונינים הוא תרגום הפסיכולוגיה המודרנית לשפה יהודית- תורנית , אשר כל ערכו ביכולת ליצור דיאלוג בין הפסיכולוגיה לבין היהדות ( דבר שאינני ממעיט בערכו ). יש לזכור עם זאת שתרגום לצורך דיאלוג אינו "פסיכותרפיה יהודית".
אשמח לשמוע תגובות, הארות והערות, כי אני סוחב את ההתלבטות הזו בתוכי כבר לא מעט זמן .
בריאות ושמחה ( לסובלים שביננו ) , ברוכים הבאים ( לשבים ) ובהצלחה ( לכולנו )
אריאל |
|