פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


ארכיון: פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


רמת אבטחה: פתוח לכולם (השתתפות לחברים שנרשמו בלבד)

 
 עבור לאשכול הדיון הקודם לאשכול הקודם | עבור לאשכול הדיון הבא לאשכול הבא | חזרה לפורום חזרה לארכיון
מאת:הצג את כרטיס הביקור של יששכר עשת יששכר עשת   [שלח דואר | הודעות נוספות בפורום]תאריך:8/2/2005 20:49

נושא:

פרשת תרומה
תוכן:

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת תרומה ספר שמות פרקים כ"ה-כ"ז פסוק י"ט.   

תשס"ה

 

המקדש משכן אלוהים בנפשנו.

שמות כה (ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: מצווה אלוהים את משה. בהר סיני נגלה למשה מראה המשכן וכליו. שמות כה (לט) כִּכַּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ אֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה: (מ) וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר: שמות כ"ו (ל) וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר:

המקדש נבנה מתרומות, מתוך רצון חופשי משותף של העם. שמות כה (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:

שם במשכן בארון הקודש תהיה העדות האלוהית. שמות כה (טז) וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ: שמות כה כא) וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ: שם נוכל לשמוע אלוהים בדברו אלינו. (כב) וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

אולי כלי המקדש הם הם הכלים המוסריים, היחסים הבין אישיים שלנו במציאות החברה, החי, הצומח והדומם.

המקדש הוא המשכן בתוככי (בתוכם) נפשנו שבו שוכן ניצוץ העדות של כבוד הקדוש ברוך הוא.

אנו לוקחים תרומה, כל איש אשר ידבנו ליבו. מוותרים על חלק מהעצמיות שלנו על מנת לבנות את המשכן כל אחד בפנימיותו ובמשותף.

כל העדות נמצאת בתוכנו, בליבנו ומשם נוכל גם לשמוע את אלוהים בדברו אלינו, כפי שנאמר במקום אחר. דברים פרק ל (י) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: (יא) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: (יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: (יג) וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: (יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ:

למי שמרגיש/ה שדרך החיים על פיהם הוא/היא פועלים/ות, עושים/ות, מתנהגים/ות מגיבים/ות, שורשיה הם במשכן שבתוכו/ה.

תארו את המשכן שבתוככם. היפה הוא? מפואר, צנוע? הרוס? חרב?

ספרו זה לזה את הסוד העמוק הזה. סייעו זה לזה בתיקון המשכן ובשמירה על יופיו.

 

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת תרומה ספר שמות פרקים כ"ה-כ"ז פסוק י"ט.

תשס"ד   

בני ישראל מתבקשים לתרום כל איש אשר ידבנו ליבו תרומה לבניית מקדש שבו ישכון אלוקים בתוך עמו ישראל. אלוקים הוא המדריך לפרטי פרטים כיצד לבנות את המקדש. בפרשה אנו יכולים לדמיין על פי המפורט לפרטי פרטים את ארון הקודש, השולחן, המנורה והכלים, המשכן, הפרוכת, המזבח, וחצר המשכן.

 

כפתור ופרח.

הביטוי כפתור ופרח לקוח מתיאור מבנה המנורה. כאשר אתם משתמשים בביטוי עברי. חפשו את מקורותיו, את שורשיו, את מהותו. העשירו את עולמכם, חזקו את זהותכם.

ספר שמות פרק כה

(לד) וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ:

 

דיבור מהלב, דיבור של יעוד.

מעל ארון הברית נמצאים שני כרובים הסוככים בכנפיהם על הכפרת. שני הכרובים פונים זה אל זה. כך שפני שניהם גם לכפרת. בארון תהיה העדות. אלוקים נועד אל האדם והוא מדבר אליו מעל הכפרת בין שני הכרובים. תיאור מופלא זה מצביע על מיקום מסויים משם מדבר אלוקים אל האדם. מקום מרכזי שבו שני מלאכים סוככים בכנפיהם ויש מבט עיניים זה אל זה. זהו מקום של התוועדות, של התוודעות, של יעוד, של נועדות. כאשר אתם מתכוונים לומר דברי אהבה, תוכחה, בשורה, נבואה או תקווה. על פי הכתוב, למקום שבו נאמרים הדברים יש ערך מיוחד. שתפו זה את זה במקומות שבחרת לומר דברי חשובים לאחר  משמעותי. מה היה במסירה שהוא התוועדות, יעוד, נועדות, התוודעות, או במילים אחרות, מילים של מטרה, כיוון, משמעות, תפקיד, יעוד בחיים?

ספר שמות פרק כה

(יח) וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת: (יט) וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו: (כ) וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכֲכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים: (כא) וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ: (כב) וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

 

האם זה מוכר לך? קרה לך? מה תעשה/י? למה דווקא ככה?

שבת שלום.

                                                                                                                         יששכר עשת       


תגובות
 עבור לאשכול הדיון הקודם לאשכול הקודם | עבור לאשכול הדיון הבא לאשכול הבא | חזרה לפורום חזרה לארכיון