פסיכולוגיה עברית | ארכיון פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית

מאת:

מושון

תאריך:

10/1/2005 23:44

נושא:

מהי אמונה?

תוכן:

בהמשך לדיון "האמוני", הרגשתי חובה להביא מדברי הרב קוק במאמרו "מאורות האמונה": (ספר מאמרי הראיה עמ' 70)

"האמונה אינה לא שכל ולא רגש, אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה, שצריך להדריך אותה בתכונתה.
וכשאין משחיתים את דרכה הטבעי לה, איננה צריכה לשום תוכן אחר לסעדה, אלא מוצאה בעצמה את הכל.
בעת החלש אורה, אז בא השכל והרגש לפנות לפניה דרך.
וגם אז צריכה היא לדעת את ערכה, שלא משרתיה - השכל והרגש - הם הנם עצמותה.
וכשתהיה קבועה באיתן מושבה, אז יצליחו השכל והרגש בפינוי הדרך ובהמצאת האמצעים השכליים והמוסריים המסקלים את המכשולים מעל דרכה.

ההסתכלות המיוחדת של האמונה - שהיא חלק ה' בעצמה - הוא האור של הנבואה, וברדת המדרגה - שפעת רוח הקודש, בשגם אלה יורדים ומתאחים עם השכל והרגש בדרכי גילוייהם" (=> וזה אולי אולי קשור לרובד שיששכר ומרב הזכירו)

" צריך לדעת שאי אפשר לפנות אל השם יתברך בשום שכל ובשום רגש, וקל-וחומר בשום חוש, כי אם באמונה בלבד,
ותפילה היא אמונה, ויראה ואהבה הנם גם-כן גילויים של האמונה.
ומה שאומרים "חוש האמונה" או "רגש האמונה" וקל-וחומר אם נאמר "מדע האמונה" ו"שכל האמונה", הם דברים של שמות מושאלים לבד, כי עצמות האמונה אינה שום דבר מהם, כי אם עליונה מכל אלה, שאין בה מחסור מכל, שכוללת באחדות ושלמות עליונה את התמצית היותר מובחר וחזק מכל הנ"ל "...

..."האמונה נותנת לנו את המגמה האחרונה של היש...

כשבא העולם לידי טעות במה שחושב שכבר עלתה בידו המגמה של האמונה, מיד הוא מתחיל לסור ממנה, שהרי רחוקה היא מאד ממנו המגמה האמונית, ובחביון עליון שלה שם טובה ואורה, אמיתה וחסנה גנוזים. וע"י רישול זה מהתוכן המגמתי...האדם מרגיש שהוא יורד מנכסיו המאושרים הרוחניים.
והזרם החי בקרבו ממרום המגמה העליונה שמשם נחצבה נשמתו, דוחפו לשוב ולשוב, והוא הולך ומזדכך, הולך ושב, עד שחוזר למרום האמונה."